פורים בשכונת מקור ברוך בירושלים קיבל השנה ביטוי ויזואלי חריג: על אחד העצים נתלתה דמות המדמה את המן הרשע, השר בממלכת אחשוורוש שביקש להשמיד את היהודים, ולבסוף נתלה על העץ שהכין למרדכי. המעשה המתואר במגילת אסתר הפך לאחד הרגעים המזוהים ביותר עם חג הפורים. אלא שהפעם נוספה לדמות כאפייה פלסטינית, על רקע ימי מתיחות ומלחמה מול איראן ומבצע “שאגת הארי”, ובכך קיבלה המסורת פרשנות עכשווית בלב מרחב עירוני ירושלמי.
כיצד נולד המנהג לתלות את המן על עצים בירושלים בעקבות מגילת אסתר?
המנהג להמחיש את תליית המן באמצעות בובה או דמות תלויה נשען ישירות על פסוקי המגילה המתארים את סופו הדרמטי. כבר בקהילות יהודיות באירופה ובמזרח נהגו לעיתים ליצור דמות סמלית של המן כחלק מטקסי הפורים. בירושלים, בעיקר בשכונות חרדיות, התפתח המנהג לתלות בובה על עץ או במרפסת כסמל מוחשי לנפילת האויב וכחלק מתרבות רחוב פורים ייחודית לעיר. לעיתים משולבים בדמות רמזים אקטואליים, המשקפים מציאות פוליטית או ביטחונית עכשווית, וכך הופך הסיפור הקדום למסר חי בתוך המרחב הציבורי.
