חאלד עלי דאוד א-סייפי, בן 67, תושב מחנה הפליטים דהיישה הסמוך לירושלים, פעיל מרכזי של החזית העממית לשחרור פלסטין במרחב בית לחם, מת ביום שני השבוע בבית החולים "א-סתישארי" ברמאללה, שבוע לאחר שחרורו ממעצר מנהלי. א-סייפי היה מנהל מרכז "איבדאע" בדהיישה, המארח אירועים המהללים מחבלים (כולל ציורי קיר של "שאהידים" מהמחנה) ומשמש מקום מפגש לפעילי טרור, תחת מסווה של פעילות תרבותית.
עם היוודע דבר מותו, המונים פלסטינים צבאו על דלתות בית החולים כדי ללוות את ארונו ביציאה משם.
מה טוענים הפלסטינים לגבי תנאי מעצרו של א-סייפי והטיפול הרפואי שקיבל?
לטענת הפלסטינים, א-סייפי נעצר פעמיים והוחזק במעצר מנהלי מאז ה-7 באוקטובר 2023. במעצרו השני, שנמשך ארבעה חודשים, ובמהלכו הוחזק בכלא "עופר", הסמוך לגבעת זאב, ניתנה לו זריקה שגרמה לו, לטענתם, לדלקת ריאות חריפה ולהידרדרות מהירה במצבו הרפואי. הוא הועבר למרכז הרפואי של שב"ס בכלא "איילון" ברמלה, אך מצבו המשיך להתדרדר. כדי שלא ימות בכלא, כך לדברי הפלסטינים, א-סייפי שוחרר לפני שבוע ומיד אושפז בבית החולים ברמאללה, בו מת, כאמור, ביום שני.
מי היה חאלד א-סייפי ומה מקומו במרחב בית לחם והפעילות הלאומנית?
א-סייפי היה דמות מוכרת בבית לחם, שם עבד כמחנך לאומני (כונה "אל-אסתאד" – המורה) וכיהן כמנהל מרכז התרבות "איבדאע". עבור תושבי מרחב בית לחם, א-סייפי היה סמל לתרבות ולמורשת הלאומית ולעמידה איתנה כנגד "הכיבוש".
עוד היה א-סייפי פעיל פוליטית, כבר במהלך האינתיפאדה הראשונה ונעצר מספר פעמים בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות. בתקופות אלו נחשב לאחד ה"קאדרים" (פעילים מובילים) של מחנה דהיישה.
בתקופת האינתיפאדה השנייה הוא שב נעצר בנסיבות ביטחוניות שונות. בשנת 2014, במהלך מבצע "שובו אחים", פשטו כוחות צה"ל על מרכז "איבדאע" ועיכבו אותו לחקירה בטענה לפעילות פוליטית אסורה והסתה.
לאורך השנים נסגר מרכז "איבדאע" מספר פעמים בצווי אלוף של צה"ל. ישראל טענה כי המרכז משמש כפלטפורמה לפעילות של ארגוני טרור (בעיקר החזית העממית לשחרור פלסטין) ותשתית להסתה נגד מדינת ישראל, בעוד שהנהלת המרכז טענה תמיד כי מדובר במוסד תרבותי-אזרחי טהור.
