בעקבות התקפת ארה"ב באיראן והחרפת האיומים – פיקוד העורף העלה את רמת ההתגוננות בירושלים לדרגה 4. בעיר הוכרזו הנחיות חירום חמורות, והאורות בגשר המיתרים עדיין כבויים, כמו מתחילת מבצע "עם כלביא" – הבירה משנה פאזה.
במהלך הערכת מצב שהתקיימה בעירייה הבוקר בשעה 7:15, בהשתתפות ראש העיר משה ליאון, מנכ"ל העירייה איציק לארי, נציגי כוחות הביטחון, חברת החשמל, הגיחון וגורמי הצלה – אושרו שורת הגבלות מחמירות:
-
מערכת החינוך – מושבתת לחלוטין
-
עבודה – פעילות חיונית בלבד
-
אירועי תרבות, ספורט, וקבלת קהל – מבוטלים עד להודעה חדשה
-
הרכבת הקלה – תפעל עד 19:30 בלבד
-
אוטובוסים – במתכונת חיונית ובהתאם להנחיות
לציבור פתוחים מקלטים ציבוריים ומקלטים בבתי ספר, לצד חניונים תת-קרקעיים שאושרו כממוגנים. כמו כן, פועלות שמרטפיות לילדי צוותים חיוניים בתוך מרחבים מוגנים.
מוקד 106 של עיריית ירושלים פועל במתכונת מורחבת ונותן מענה בכמה שפות, לצד פרסום מקוון של מפת מקלטים, מערך סיוע חברתי, וקבוצות ווטסאפ לעדכונים.
(וידאו נדיר: איראן רוקנה את הר הבית ממוסלמים – רק יונים הגיעו להתפלל באל אקצא)
כפי שמדגישה העירייה: "הנחיות פיקוד העורף מצילות חיים – לצאת מהבית רק אם אין ברירה".
החשכת גשר המיתרים
סמל שהוחשך בכוונה:
למרות שאין דרישה רשמית לכיבוי אורות, העירייה בחרה להחשיך את גשר המיתרים – אחד הסמלים המזוהים ביותר עם הבירה. בכך, נשלח מסר לתושבים ולעולם: ירושלים דרוכה. הגשר, שתוכנן בידי קלטראווה, מואר בשגרה מדי לילה באורות צבעוניים. החשכתו מצביעה על ניתוק זמני מהשגרה – וכמו העיר כולה, הוא מאבד את הצבעים ומאמץ את הציווי הביטחוני.
זהו אקט שהוא גם פסיכולוגי, וגם טקטי: בזמן מלחמות, החשכה מסייעת לטשטוש מטרות עוינות. אך מעבר לכך, יש לה תפקיד פסיכולוגי: לצמצם תחושת שגרה שקרית ולהגביר ערנות. כשהאור כבה בגשר – ברור לכולם שהמצב השתנה.
