יש מקומות בירושלים שלא מבקשים לבלוט. הם פשוט שם, מחכים שמישהו יאט את הקצב. גן בלומפילד הוא בדיוק מהסוג הזה. בין העצים הגבוהים והמדרון שיורד אל גן הפעמון, מזרקת האריות נראית כמו עדה שקטה לשינויי האור שבעונות – קיץ שנפתח בצבעים בהירים, וחורף שמנמיך את הכול.
בקיץ, המזרקה מתעוררת. ילדים מתיזים מים זה על זה, אור אחר הצהריים נשבר על האבן בזוויות חדות, והשביל שסביב הבריכה מתמלא תנועה. יש קלילות בעונה הזו, כמעט חגיגיות קטנה שמרחפת מעל כל מי שמתקרב.
מתי כדאי לבקר במזרקת האריות בגן בלומפילד?
כשהחורף מגיע, הכול מתחלף. המים מחשיכים, הצללים מתארכים, והרוח שמגיעה מכיוון גן הפעמון מביאה איתה ריח אדמה רטובה. השבילים מקבלים קצב אחר, איטי ושקול יותר, והעיניים קולטות שכבות שלא נראו בקיץ. זהו אותו מרחב ירושלמי מוכר, אבל שתי עונות מציירות אותו מחדש בכל ביקור.
