חיפוש

אפקט איראן: פיגור בלימודים ובורות – הילדים בירושלים בצרות

בירושלים שבה חצי מהילדים לא לומדים ליבה – גם השאר נשארו מאחור. הבורות עכשיו – של כולם
United Hatzalah volunteer responds to incident at a playground in Jerusalem during wartime school closures
חובש איחוד הצלה מטפל בילד בגן משחקים - החיים ללא מסגרות (צילום: דוברות איחוד הצלה)

ירושלים חווה בקיץ הזה לא רק מלחמה עם איראן – אלא גם משבר חברתי עמוק שמתחולל בגני השעשועים, בבתים ובנפשם של הילדים.
בעיר שגם בימי שגרה חיים בה מאות אלפי ילדים במציאות של פערים חינוכיים, ההשבתה החוזרת של מערכת החינוך, יחד עם ביטול הקייטנות הצפוי והיעדר מענה יציב, נוצר מצב מסוכן: כל ילדי ירושלים – חרדים, ערבים, חילונים ומסורתיים – נותרו לבד, משועממים, שקועים בתוך בורות של פיגור לימודי. אלה לא למדו ליבה מתוך בחירה, ואלה בגלל המלחמה.

בלי ליבה, בלי מסגרת – ועכשיו גם בלי שוויון

בירושלים, מספר גדול של תלמידים כלל לא משתתפים בלימודי ליבה: לפי נתוני משרד החינוך, כמחצית מהילדים בבירה לומדים במסגרות שאינן כוללות תכנים בסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
בקרב תלמידים חרדים וערבים מדובר כבר בשגרה רבת שנים – אבל כעת, כשהלימודים נפסקו בעיר כולה והקייטנות נכון לעכשיו בוטלו, גם תלמידים מהמגזר הכללי מצטרפים אל אותו חוסר.
לא מדובר רק בפער זמני – אלא בהחרפה של תהליך בורות שמתחיל להיראות בלתי הפיך.

(לא רק הילדים משתגעים: האם בהלת הקניות של הירושלמים הפכה לירידה מהפסים?)

גן שעשועים הוא לא כיתה – וחובש הוא לא מחנך

התמונה שצולמה השבוע בגינה ציבורית ביישוב סמוך לירושלים, ובה חובש איחוד הצלה מטפל בילד פצוע, הפכה במהרה לסמל של תקופה: חום כבד, מתקנים ריקים, וצוות חירום במקום מדריך קייטנה.
בימים האחרונים מתקבלות עדויות רבות להגעת צוותים רפואיים לגני משחקים בעיר בעקבות תאונות, קטטות ולעתים אף התקפי חרדה בקרב ילדים.
ההורים מצדם נותרים חסרי אונים: "אין לאן לשלוח את הילדים, אין לנו חופשה מהעבודה – והם פשוט מסתובבים לבד", אומרת אם לשלושה משכונת גילה. "הבן שלי חזר אתמול הביתה עם שריטה רצינית ברגל ואמר לי: ‘אף אחד לא שם לב שאני בוכה'".

מחקרים מזהירים: ילדים ללא שגרה בזמן חירום – סופגים נזק עמוק

על פי מחקרים שונים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, ילדים הגדלים ללא מסגרת רציפה בתקופות של מתח ביטחוני, סובלים בהמשך מירידה חדה ביכולת הריכוז, מהתפרצויות זעם ואף מקשיים רגשיים ארוכי טווח: ילד זקוק לסביבה מווסתת – ודווקא בזמן חירום הוא מחפש יציבת, כך מסבירה הפסיכולוגיה החינוכית. השילוב המסוכן בין חוסר מסגרת לבין חשיפה לחרדה ולבידוד עלול ליצור דור עם חשיפה לתשישות נפש, התמכרויות ונשירה מבתי ספר בהמשך הדרך.

(תינוקת תחת איום של טילים –  מטופלת בהדסה מתחת לאדמה)

בניגוד לשיח הציבורי שעוסק בשאלה אם בכלל תתחדש שנת הלימודים והאם הקייטנות ייפתחו ביולי, אנשי חינוך מתריעים שהשאלה האמיתית היא מה יקרה ברגע שאובדן המסגרת יהפוך להרגל.
בירושלים, שבה גם כך קיימים פערים חינוכיים עמוקים, המלחמה האיצה תהליך שבו כל הילדים, מכל מגזר – מאבדים את התחושה של מורה, של שגרה, של אופק.
והבעיה היא, שבינתיים – רק החובשים מגיעים לשטח.