הניצחון הנאה 2:0 של בית"ר ירושלים על מכבי חיפה ברבע גמר גביע הטוטו באצטדיון סמי עופר הדליק את האוהדים הצהובים-שחורים. בית"ר ירושלים נראית כמי שבשלה לתת פייט במאבק האליפות, אחרי שבכיכר ספרא כבר שכחו איך נראות חגיגות כאלה.
בניגוד למכבי חיפה שבונה בקיץ הזה כמעט הכל מאפס, וייקח לה זמן להתחבר עם דייגו פלורס המאמן חסר הפז"מ, בית"ר כבר רצה שנה שנייה ביחד, ולהמשכיות יש משקל רציני, כשהמשחק של בית"ר בסמי עופר שטף וסחף.
אבל מכבי חיפה אינה הקבוצה היחידה שכרגע לא בעניינים. מכבי תל אביב איבדה את גבי קניקובסקי וערן זהבי, כשגם דור תורג׳מן עומד לצאת למסע בחו"ל. בנוסף, הפועל באר שבע שחטפה מכה בליגה האירופית מול לבסקי סופיה, נראית פגיעה, וזה רק מוסיף לדרייב של הצהובים-שחורים.
מה בית"ר ירושלים יכולה ללמוד מההופעה של הזרים?
בגזרת הרכש שצורף במהלך הקיץ הזה, בריאן קראבלי, הבלם הקולומביאני החדש של בית"ר, נראה נהדר. הוא פיזי, 192 ס"מ, מזכיר בלוק את המפלצות שרואים בהגנות של ליגת האלופות, סוגר הרמטי ומגיע לכל כדור. הבעיה הגדולה שהוא לא טכני ולא יודע לצאת קדימה עם הכדור, בשונה ממרסלן האיכותי שיודע לתת כדורים לקשרים. לכן בית"ר ירושלים חייבת ליד קראבלי בלם טכני שיודע לצאת קדימה.
לגבי הפורטוגלי איילסון טבארש, הקשר האחורי, זה היה משחק ראשון שלו מזה זמן רב. יש פוטנציאל, אבל הוא עדיין עושה רושם של מי שנמצא בשלבי הסתגלות. עוד באימון הפתיחה, כשהאוהדים הפשיטו אותו, הוא נראה נבוך ודי בשוק. כרגע טבארש אינו חד, עדיין לא התחבר, בשונה מקראבלי שנדבק מאוד לשחקנים.
(זהבי בחוץ – חוגי בפנים: ולמה זה עדיף עבור בית"ר ירושלים?)
מיגל סילבה יצטרך להכניס את טבארש לעסק, הוא איכותי ומזכיר את פול אדגר שבית"ר פספסה. צריך לתת לו ביטחון וזמן.
בתוך כך, החלוץ הניגרי סמואל קאלו הגיע בכושר משחק טוב, כשסיים לאחרונה את העונה בשבדיה. הוא לא היה במחנה האימונים, אבל כשנכנס, הבחנו בפיזיות ובכוח המתפרץ שלו. קאלו יוכל להיות חלוץ טוב שעולה מהספסל. לידו, בית"ר חייבת עוד חלוץ קילר עם מספרים – אם זה לא מסתדר עם דור חוגי, כדאי אולי להוריד את האגו ולבקש סליחה מערן זהבי.
(הפודקאסטים, הפסאדה והשתיקה: שאלות קשות להפועל ירושלים)
