בשכונת מזכרת משה בירושלים, מתעטף בקדושה וחגיגיות לרגל ראש השנה, בית הכנסת "חסד ורחמים" השוכן ברחוב הכרמל, סמוך לשוק מחנה יהודה, חי וקיים זה 100 שנה. מדובר בפנינה ירושלמית ותיקה המנוהלת ומתוחזקת לתפארת, על ידי משפחת ארמוזה מיקירות ירושלים.
בית הכנסת חסד ורחמים – ראש השנה בירושלים
השבוע, כמו בכל שנה, נפרשת ב"חסד ורחמים" חגיגיות המביאה התרגשות לקראת שנת תשפ"ו הבאה עלינו לטובה. פרוכת יפיפייה תכסה את ההיכל, צעיפי ספר התורה יבלטו ביופיים ובית הכנסת יעבור צחצוח כיאה לתחילת שנה המצופה להיות חלקה ונעימה ללא רבב. לאורחים ולאורחות הפוקדים את בית הכנסת בחגי תשרי מכל קצוות העיר, כבר הוכן מקום מראש והם יתקבלו בברכה.
ראש השנה כאן – מתוכנן להיות מסודר, ממוזג ומציע תשתית מושלמת לתפילה ארוכה ומבורכת. כל הנוהרים ל"חסד ורחמים" – משכונות קטמון, ארנונה, מקור ברוך, נחלאות ואפילו מרמות שבצפון ירושלים, יודעים שהגיעו למקום ייחודי. כאן יקבלו את השנה החדשה באנרגיות חדשות וטהורות, ובתזכורת עוצמתית לאמונה המחברת את חיי היומיום הירושלמים לאירוע מקראי נצחי – סיפור "עקדת יצחק".
משפחת ארמוזה והקהילה הירושלמית
לאחר ערב של ארוחה בסימני ראש השנה ובברכות על הרימון, הכרישה, התמרים, תפוח בדבש ואחרות, יתייצבו המתפללים, בא' בתשרי לברך את השנה שמתחילה לה. גברים בלבן, עטופי טליתות וחגיגיות. נשים בבגדי חג חדשים. חלקן שמרו על המסורת מבית הוריהן והזמינו תופרת לתפירת המחלצות.
המסר ברור: למחנה יהודה ולמזכרת משה השתרבבה אווירה מלכותית ונסיכותית המגבירה עוצמות. יומיים שלמים יוקדשו לרוחניות על, בליווי החזנים המעולים, אפרים יחזקאל ואבי איצ'ר – איתם תקבל התפילה צביון ירושלמי עתיק, שינגן על מיתרי ליבם של הנוכחים.
בין המייסדים – דויד ויעקב למשפחת ארמוזה, הבנים מוני ואביחי ארמוזה, דויד ארמוזה הנכד, חיים פזואלו ונתנאל הכהן – הם הפיגורות הראשיות המהוות את ראש החץ והכתר.
(הוצאת הפתקים מהכותל בירושלים – משאלת בריאות וחטופים)
חזנים ותפילות בירושלים
תפילת שחרית שתפתח ב"תפילת חנה", מזמורי שירי המעלות, הללויה, הלל ואחרים – יגיעו לשיאים בתרועת השופר. הקריאה בתורה ביום השני לחג, מביאה את סיפור "עקדת יצחק". כאמור, רגע דרמטי שבו מתנגשים פחד ואמונה, חרדה וביטחון. הסיפור אינו רק אירוע תנכ"י, אלא סמל של התמודדות עם חוסר ודאות, הקרבה ואומץ.
עקדת יצחק ומשמעותה לישראל
אלו ערכים המתחברים ישירות לחטופים ומשפחותיהם, ולחללים הרבים. לחיילים הסדירים ולחיילי המילואים הנלחמים בעזה ולאלו השומרים על שלומו ובטחונו של עם שלם בגבולות. העקידה מזכירה מצבי כאב חסרי פתרון מיידי – מצריכה חוסן פנימי והמון כוח ותקווה. העומס הרגשי שמילא את ליבו של אברהם, הוא העומס מאז השביעי באוקטובר 2023 המציף עם שלם. כובד שיתפרק בתפילה ובתקיעות שופר מ"חסד ורחמים" ומכל בית כנסת אחר בירושלים. כך יסתיים החג. בזעקה ממעמקי לב ומקרנו של איל. בתקווה אינסופית ובתקיעת כף לשלום בינינו.
"אלוהינו שבשמים, זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבינו בספר החיים, לחיים טובים ולשלום".
