ויכוח ער ניטש סביב משחק מספר 3 בגמר הפלייאוף בכדורסל בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים – האם יש ערך ספורטיבי לקיומו ללא קהל, כפי שטוענת ירושלים, או שאין פה גרם ספורטיביות כגרסת מכבי?
ובכן, מכבי צודקת, אין גרם ספורטיביות למשחק ששולל את יתרון הביתיות.
יתרון ביתיות הוא לא פריבילגיה – הוא פרס על עבודה קשה
הליגה בכדורסל אורכת תשעה חודשים, בהם ניטש מאבק איתנים בין מכבי ת״א, הפועל ת״א והפועל ירושלים, ורק כדי לזכות ביתרון הביתיות. תקציבי ענק נשפכים, זרים מקצות הגלובוס מגויסים, ליטרים רבים של זיעה, מלחמת גוג ומגוג על כל כדור וריבאונד, כדי להבטיח ביתיות. לשלול ממכבי את היתרון הכל כך מהותי הזה? תפסיקו.
בשנתיים האחרונות מכבי זכתה באליפות בזכות הביתיות מול הפועל תל אביב, בשניות האחרונות של העונה, ורק בזכות הקהל שלה. האנרגיות, הדרייב, הג'ננה והשאגות של 11 אלף משוגעים, ששווים לפחות 10 נקודות.
(עונת המלפפונים בצל המלחמה – האם בבית"ר ירושלים נחת "אייל ברקוביץ' קטן"?)
הפועל ירושלים לא רוצה לזכות באליפות עם כוכבית. מגיע לבוס מתן אדלסון שבנה אימפריה לזכות באליפות ספורטיבית בפעם הראשונה שלו, שאותה יזכרו.
ביוון, בטורקיה ובאן.בי.איי יתרון הביתיות הוא פקטור מרכזי בסדרות על האליפות. הפועל כבר הוכיחה שבכוחה לנצח את מכבי ביד אליהו, וגם כשהכסף על השולחן. הבה נראה לדור הבא שעבודה קשה משתלמת ושרוח הספורט מנצחת.
שנים ארוכות טענו נגד מכבי שאיננה ספורטיבית. אמרו שהיא שולטת במנגנון, בוחשת בכל מקום – ביורוליג, באיגוד הכדורסל ובארגון השופטים. אמרו גם שיש לה את שמעון מזרחי,. וזוכרים את ריח הפיצה שמוני הזמין לצ׳ורה, ואת סמי בכר שלא ראה שטפירו צודק. הפועל לא רוצה שיפקפקו בה, היא רוצה לזכות באליפות בסטייל ולא עם עננה שחורה מעל.
