בעקבות מתקפות הטילים והחרדה האזרחית, עיריית ירושלים הודיעה כי החניה ברחבי העיר בכחול לבן תתאפשר ללא תשלום – גם לתושבי חוץ. המהלך, שהגיע לאחר יוזמה דומה בתל אביב, הופך במהרה ממחווה מקומית להצהרה בעלת גוון בינלאומי: כך נוהגות ערים גדולות בשעת משבר.
כך נראית סולידריות עירונית
ראש העיר משה ליאון הסביר את ההחלטה: "הבירה ירושלים מברכת על יוזמת עיריית תל אביב, מאמצת אותה ומקלה גם על תושבי חוץ שמגיעים לעיר. ברגעים כאלה כולנו עם אחד, ערבים זה לזה ומסייעים ככל האפשר."
אין צורך להפעיל יישומון חניה, לא נדרשת זיהוי תושב – וההקלה חלה על כלל החניות המסומנות בכחול לבן בעיר, עד להודעה חדשה.
(עכשיו רק להוזיל את מחירי השווארמה בירושלים – לא להאמין כמה עולה פה מנה)
ערים בעולם שכבר עשו את זה קודם
בניו יורק, אחרי פיגועי ה־11 בספטמבר, הוסרו מגבלות חניה במנהטן לצורך מעבר חופשי של אזרחים ומתנדבים. בקייב, עם תחילת המלחמה, בוטלו כלל האגרות העירוניות. בפריז, לאחר מתקפות הטרור של 2015, נרשמו הקלות רבות בפיקוח החניה. בלונדון, בזמן מגפת הקורונה, ניתנה חניה חינם לצוותים רפואיים. בברצלונה, בזמן גל שריפות, הוסרו מגבלות חניה באזורים נרחבים.
יותר ממקום חניה – הצהרה של עיר פתוחה
מה שנראה כמו החלטה טכנית הוא לא פעם כלי לבניית תחושת שייכות. כשעיר פותחת את שעריה – היא משדרת מסר. פתיחות, הכלה, ואחריות קולקטיבית. בירושלים, עיר שמתמודדת עם לחצים קבועים, זהו רגע של הקלה אמיתית, דווקא מהשלטון המקומי.
ייתכן שצעד זמני כזה, שמתחיל בסימון של כחול לבן על המדרכה, יסמל בעתיד תפיסה עירונית רחבה יותר. ברחבי העולם, מצבי חירום הפכו לעיתים קרובות להזדמנות לחשוב אחרת על תכנון עיר, ולשבור שגרות נוקשות של אגרות ורגולציה. גם כאן, ירושלים אולי בוחנת לראשונה את האפשרות הזו — נכון להיום מתוך אילוץ, אבל בעתיד אולי גם מתוך הבנה חדשה.
(הצרה היא שאין בכלל דבר כזה חניה מלאה במרכז העיר ירושלים במהלך הלילה בתקופת המלחמה – וידאו)


