ירושלים מתכוננת לחורף, גגותיה של העיר נבחנים מחדש. הקמים בבקרים של ימי אוקטובר 2025, ימים של אחרי החגים, מריחים ריח חריכה, ריח שריפה ואם עדיין הם מעט ישנוניים, עוד יחשבו בשוגג שהגיע ל"ג בעומר. כל אלו מתפוגגים, כשמבינים שהשכנים מזפתים את הגג ומכינים אותו לחורף.
הבתים הראשונים המקדמים את לב העיר ירושלים, יחסית חדשים, גגותיהם לא יצטרכו בשנים הקרובות זיפות חדש. לזכות הזו, זכו בתי רחוב הנשיא שז"ר, ושכונת משכנות האומה כולה. גם בגגותיהם של בתי שכונת קריית משה, הר נוף ובית הכרם המשודרגים, "תענוג" הזיפות ידחה לעוד כמה שנים. אך ככל שמתקרבים לשכונותיה וסמטאותיה של נחלאות, מקור ברוך, אגריפס ודרומה יותר בירושלים, הגגות אינם מבטיחים שימלאו תפקידם החורף.
מחיר זיפות גגות בירושלים
בבקרים הקרירים הללו, כשהרוח הירושלמית כבר נושבת בין הגגות, נשמעים קולותיהם של פועלים המתכננים את הנחת היריעות הביטומניות בצורה שתאטום את הגג לחלוטין. בין דודי השמש לקול היונים הנסות על נפשותיהן, נשמעים קולות של מבערים ושל פינוי הגג מכל מה שהניחו עליו בשנים האחרונות.
ירושלים מתכוננת לחורף, ובדרכה הייחודית, זה מתחיל בזיפות הגגות – המהווים קו הגנה ראשון מפני הגשם והשלג, שילוו את הירושלמים בחודשי החורף הקרבים. בתקופתנו, הגג עובר אבחון ע"י בעלי מקצוע המכריזים על עצמם כמדופלמים, כנותני שירות מקצועי, בעלי מומחיות וניסיון כשהמחיר הוגן ומשתלם. מחיר הנע בין 40 ל-70 ש"ח למטר רבוע. וכן, המחיר משתנה מאוד ותלוי במורכבות הגג. כל אלו לא יגרמו לתושבי שכונת זיכרון-טוביה, מקור ברוך, או מאה שערים, לרוץ ולזפת את גגות בתיהם. המחיר גבוה, ועבודה עצמית לא באה בחשבון.
נוסטלגיה ירושלמית: זיפות הגגות של פעם
זה לא תמיד היה כך. פעם, בשנות החמישים והשישים, היו מזפתים גגות בידיים חשופות, עם דליי מתכת ועשן סמיך. ריח הזפת התערבב בניחוחות הבישול, בקולות החיים ובקריאות הילדים ששיחקו למטה. חבית זפת שחוממה על פרימוס והפיצה עשן וריח זפת לכל השכונה, עשתה את העבודה תוך יום. חבית שנעה כמה מטרים ביום הבא לבית הסמוך.
כיום, זיפות גג יכול לקחת יותר משבוע. הגג מרוקן, מקורצף, נשטף, מתייבש ומוכן לקראת זיפותו המודרני. כל אלו אינם מתחשבים בארנק המשפחה המזפתת, ולא בשכניהם. לכלוך רב, רעש והגבלות חלים גם על השכנים, אך אין מה לעשות, יבוא היום ויתחלפו המשמרות.
השבוע שוקם גג ישן ברחוב גבע בנחלאות, ובעלת הבית סיפרה כי מצב הגג הזכיר לה את הסצנה האייקונית מסרטו של סאלח שבתי, כשלא טרחו לזפת והגשם חדר לכל פינה.
"בביתנו עומדים כמה דליים בהיכון", כך אומר שוקי, מאחד הבתים הסמוכים בנחלאות, "לא משנה כמה זמן עבר מהזיפות האחרון, המים הזריזים והחמקמקים מנצלים כל סדק וחודרים פנימה". שוקי ומשפחתו לא ישמחו לשלג שאולי יגיע בפברואר 2026, יצנח בשקט, לבן וצח, ילבין את העיר וגגותיה, ויסתיר מעט את מעלליה.
