בשלושה ימי ראש השנה האחרונים ננעלה ירושלים כמעט לחלוטין. רחובות ריקים, חנויות מוגפות, ואווירה דתית שמכסה את העיר כולה. דווקא בתוך התמונה הזאת, שנראית לעיתים כמו יציאה מתוך ההיסטוריה, בלטה נקודת אור אחת: בר־המסעדה דז'ה בו, היושב בלב גן העצמאות. כאן, בערב החג, נפתחו הדלתות בפני משפחות שלא הכינו ארוחת חג, בפני חד־הוריים שנשארו לבד עם ילדיהם, בפני תיירים תמהים, ובפני רווקים ואלמנות שחיפשו חום אנושי במקום חשכה.
גן העצמאות בירושלים – אי של חופש
המיקום איננו מקרי. גן העצמאות, ששוכן בין מרכז העיר לשכונות הוותיקות, מוכר כבר עשורים כמרחב של נינוחות וחיים חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של סגירת מרחבים עירוניים בחגים ושבתות, אך דווקא כאן נותר מקום שממשיך לפעול. בערב ראש השנה, כאשר כל מסעדה אחרת בסביבה נעלה את שעריה, זרם הפארק אל דז'ה בו. השילוב בין הירוק של הגן ובין מוזיקת רקע וקוקטיילים יצר תחושה חריגה – כאילו ירושלים מסוגלת לנשום נשימה אחרת, גם ברגעי הסגירה.
דז'ה בו – מסעדה פתוחה בראש השנה
מעבר לאוכל, דז'ה בו הפך למעין שירות ציבורי. משפחות, חד־הוריים שנשארו בלי שולחן חג מסורתי, תיירים זרים, וגם אלמנות ורווקים – כולם מצאו כאן שולחן חם. הצוות לא רק הגיש אוכל, אלא יצר אווירה של המשכיות: חיוך, שיחה ידידותית, ובקבוק יין שחיבר בין זרים לשעה קלה.
(כתובת הקונסוליה הצרפתית בלב ירושלים: הרחוב נרשם – פלסטין)
מתחם התחנה מול דז'ה בו
השוואה למתחם התחנה בלתי נמנעת. המתחם, שתוכנן במקור להיות חלופה עם חיי לילה, תרבות ואירועים גם בשבתות ובחגים, הולך ומתרוקן. בערבי חג נדמה כי הוא מושבת לחלוטין. מולו, עסק פרטי קטן יחסית מצליח לשמור על פתיחות ולספק מענה בזמן אמת. הפער הזה ממחיש לא רק כשל מוסדי אלא גם את הכוח של יוזמות פרטיות לשנות את פני העיר.
חיי לילה בירושלים
פתיחתו של דז'ה בו בערב החג אינה פרט שולי. היא נוגעת בלב המאבק על דמותה של ירושלים. האם זו עיר שבה המסורת דוחקת החוצה את כל השאר, או עיר שמסוגלת להכיל גוונים שונים של זהות? בתוך גן העצמאות, אחד הפארקים ההיסטוריים של העיר, מתעצב מחדש מודל אפשרי: חיי לילה, רכים, לא מתריסים, אך קיימים ומספקים מענה אמיתי. דז'ה בו מוכיח שגם בירושלים של 2025, יש מקום לחיים נורמליים לצד הקדושה.
