חיפוש

דגים בשוק, כרישים בים וחטופים באפלה: מחנה יהודה מפרפר מציאות

מחשבות בשוק מחנה יהודה על דגים בנוסח חריימה לשבת, כריש טורף בחדרה וחטופים שנמקים בעזה
דוכן דגים בשוק מחנה יהודה בירושלים עם קרח ודגים טריים
דגים בשוק מחנה יהודה בירושלים, רגע לפני שבת – שקט לפני הסערה (צילום: ירושלים אונליין - בארי שחר)

בירושלים, הנטולת ים טבעי, נשמעת מידי יום סימפוניית ים, אך ביתר עוז לקראת השבת, בשוק מחנה יהודה. שאגת הגלים לא גרמה להם להפר את אופיים, הם שתקו בים ובברכות, אך עיניהם הנוצצות מעידות על סיפור מסעם האחרון ממעמקים, אל דוכני הקרח בשוק.

מחנה יהודה, שבקיץ הזה השתלט עליו במלוא עוצמתו כל דג על קשקשיו הכסופים וזימיו האדומים, נושא עימו סיפור. רחוב האפרסק מציג בגאון ויטרינה שקופה דרכה ניתן להשקיף כבאקווריום על תושבי הים והגלים. דניס עגלגל, לברק כסוף, סלמון ורוד, מושטים, סול וכמובן אלו שנודבו להיות גפילטע-פיש  – דגי הקרפיון הברכתיים. בצדם, מגוון דגים שנלכדו לא מזמן במעמקי הים התיכון, אותו ים ממנו הם התרחקו מאוד מלהקת הכרישים, וידעו לא להתקרב לטורפים ממינם, נפלו ברשתם של הדייגים.

בין הקרח לדם: מהבריכה לשבי, מהשוק לחדרה

אני מתבוננת בדגים האילמים שכבר אין ביכולתם ליהנות מהקרח ביום החם ולא מהחופש בו זכו בחייהם, ומבינה את כוחו של הבלתי צפוי הנושא עימו סכנות ועצב. האירוע הטרגי בחופי העיר חדרה, בו נטרף ברק צח ז"ל ע"י כריש, פשוט בלתי נתפס וכאילו לקוח מהאגדות. בפעם האחרונה שנשמע סיפור דומה, היה הסיפור על יונה בן אמיתי, גיבור ספר יונה התנ"כי שנבלע ע"י דג ענק, כי הימרה את פי האל ולא הסכים למלא את התפקיד שהוטל עליו. הים שנתפס בעיני רבים כמרחב של חופש ורוגע, הפך לפתע לזירה מסוכנת ומפחידה.

(מי כבש את שוק מחנה יהודה בשבוע שעבר? בכתבה הזו)

צרכני השוק, מקיפים את ניסים מוכר הדגים ולוקחים את מה שייהפך לחריימה חרפרף בטעם גן עדן לאחרי הקידוש. או למושט מטוגן ליד צ'יפס קריספי. יוסי, דור שלישי למוכרי דגים, מפנה מבטו אל ערימות האינטיאס המבריקות: "אנשים קונים סלמון, בורי וטונה לשבת". "אלביס", מוכר דגים וותיק, מנסה לדוג את קוניו בפירוט מעלותיו של הדג, מציין את חשיבות  האומגה המונעת מחלות כמו סרטן ועוד.

 

מחנה יהודה כפי שלא ראיתם – הדגים מדברים בשקט, והלב כואב בקול (צילום: בארי שחר)

בעלי הסנפיר שקטים ומזכירים את שבריריותם של החיים ואת סגולותיהם הנצחיות של החופש והחירות. קחו למשל את עידן אלכסנדר, החייל החטוף שחזר אל חיק משפחתו לפני שבוע. רגע השחרור דומה לרגע בו יחזור הדג מן המכמורת אל המים, בו יפרוץ מחור של רשת צפופה אל מרחבי האוקיינוס. 584 ימים היה שבוי וכלוא בבטן האדמה האפלה. "חייל בודד", שהתגייס בגלל אהבתו למולדת. חבל שזו השאירה אותו ואת יתר החטופים להנמק בשבי הכרישים וזאבי הנהר, והעדיפה למלא את רשת הדייגים שלה בשטחי עיר כבושה והרוסה.

"הפיראנה" השולטת על עזה, עיר לחוף ים, שכחה אף היא מעלותיו של ים גדוש דגים וברכה. אויב הטורף באימתנות סיכויי שקט, דיג ושלווה. שוק מחנה יהודה, הוא מיקרוקוסמוס של החיים במים וביבשה, בהם הכל מתערבב בהרמוניה מפתיעה.

(תותים בגן התות – חצי מטר משווק מחנה יהודה – כבר טעמתם? בכתבה הזו)