ביום שאחרי. ירושלים של בוקר יום שישי נראית אחרת. הדגלים עוד מתנופפים כאן ושם, אך נראים כבר מעט עייפים, חצי מקופלים, חלקם התנתקו מצורתם החגיגית. ברחוב יפו, בין שוק מחנה יהודה לכיכר ציון, החיים חוזרים למסלולם – אבל בצעדים זהירים.
חנויות הבגדים פותחות תריסים, עובדי ניקיון ממהרים לאסוף שאריות של אתמול, ותיירים בודדים מצלמים את הרחוב שהתמלא רק יממה קודם בקולות, דגלים ורחפנים. השגרה הירושלמית, שנקטעת כל כך הרבה פעמים – הפעם מתגנבת בחזרה דווקא בשקט.
"אנחנו חוזרים לשגרה, אבל יש משהו אחר באוויר", מספר יוסי, בעל חנות ברחוב בצלאל. "הלקוחות שואלים, מתעניינים מה יהיה בשבוע הבא. זו לא רק חזרה לעבודה – זה מעבר בין מועדים שונים לגמרי".
בין דגלי הלאום שנותרו תלויים לבין תחושת הסדר המוחזר, ירושלים מתכוננת כבר לשבוע השגרה שיגיע מיד לאחר מכן. אולי בגלל זה, השקט שב לרחובות במהירות, כמי שיודע שאין עצירה זמנית. הדופק העירוני פועם מחדש, אבל בקצב נמוך יותר.
מה שברור הוא שלמרות סיום החג, העיר נשארת דרוכה. וזו אולי המשמעות העמוקה יותר של החזרה לשגרה – שהיא זמנית תמיד, במיוחד בירושלים.
קראו גם –
דרי הרחוב ברחוב יפו והכלב שלהם גם חוזרים לשגרה?
