6.6.25 – שישי בבוקר, ירושלים מתמסרת לשגרה. בקניון רמות – מרכז קניות שוקק בימי חול – הצעדים איטיים יותר, המוזיקה מתנגנת ברקע, והחנויות פותחות דלתות לאט. הספסלים מוצלים, הדוכנים נערכים לשבת, והעצים הירוקים שמסביב יוצרים תחושת קיץ שמתרקם מתוך קצב ירושלמי אחר.
אחד המקומות הבודדים בעיר שמצליחים לשלב קניות של רשתות עם אווירה שכונתית מובהקת. אין כאן את המתח התל-אביבי, גם לא את תיירות העיר העתיקה. יש כאן קבועים – אימהות עם עגלות, נערים בדרכם לישיבה, פנסיונרים שמחפשים צל – וגם את מי שפשוט נכנס כדי להתרענן מהחום. קניון רמות לא מתיימר להיות סמל אופנה – אבל דווקא בגלל זה הוא מייצג נאמנה את ירושלים שבצפון.
רבים מהעוברים במקום לא שמים לב, אבל רמות היא מהשכונות הצומחות בעיר – גם במסחר, גם בדיור וגם בזהות. הקניון, שנבנה כלב הפועם של האזור, הפך עם השנים לא רק למרכז קניות אלא למקום מפגש. לא במקרה תמצאו בו ערבים וחרדים, צעירים וקשישים, כולם חולקים את אותה מדרכה. אולי זו בעצם ירושלים האמיתית – לא הסמל, אלא היומיום.
ומי שמקשיב – שומע שפות רבות. עברית, ערבית, יידיש, לפעמים גם אמהרית או רוסית. כל אחת מהן מספרת סיפור אחר, אבל כולן מתנגנות באותו מרחב. רמות אולי נחשבת לשכונה של פריפריה עירונית – אבל ברחבה של הקניון, נשמע לפעמים הדופק האמיתי של מדינת ישראל.
הקיץ כבר באוויר, אבל בשישי של רמות מורגשת דווקא שלווה. אולי כי במרחק נגיעה מחנויות FOX או LORD KIDS עומדת להיכנס השבת. ויש מקומות שבהם מרגישים את זה אפילו באמצע קניון.
(איך נראית מדינת ירושלים שהוקמה מתחת לאף של התקשורת בתל אביב ומי בדיוק גרים בה?)
