ביום רגיל, הרחוב הזה בשכונת גבעת שאול בירושלים נראה כמו עוד פינה באזור תעשייה מקומי. אבל בימים האחרונים, התמונה שם מזכירה קו חזית של צרכנות לחוצה: חניון מלא, רכבים ממתינים בתור לחנייה, ולקוחות שיוצאים עם עגלות עמוסות בציוד בסיס.
הסצנה הזו הפכה ליום-יום בירושלים מאז החרפת המתיחות מול איראן – ולא בגלל מבצעי קיץ או חגים בפתח, אלא תחושת מצור נפשית שמתחילה לחלחל מתחת לפני השטח.
"לא משנה מה אומרים בחדשות – אני קונה כאילו הכול נסגר מחר," אומרת ל', אם לשישה משכונת מעלות דפנה, שעמדה בתור לקופה. "אנחנו מריחים סכנה באוויר. עדיף להיות מוכנים מראש ולא להצטער בדיעבד".
לצידה עומד גבר חרדי עם ארבע חבילות מים מינרליים. לא נראה שמישהו חושב שמדובר בצירוף מקרים.
(כך נראית ירושלים בשעות הלילה בזמן מלחמה – בקושי תצליחו למצוא חתול ברחוב, אבל בסוף תראו אחד)
תגובת Fight-or-Flight – בגירסת הסופרמרקט
תופעות של קניות-יתר מוכרות במחקר הפסיכולוגי מזה עשרות שנים, במיוחד בעתות של חוסר ודאות ומלחמה. כאשר אנשים מרגישים חוסר שליטה במציאות, הם פונים להתנהגויות המייצרות שליטה מדומה – כמו הצטיידות.
הספרות המקצועית מתארת את זה כ"response to perceived threat" – תגובה לאיום מדומיין או ממשי, המפעילה את מערכות ההישרדות המולדות של האדם.
מחקרים שנערכו בבריטניה, יפן וקוריאה הצביעו על תופעה דומה בתחילת מגפת הקורונה, ובמהלך איומים גיאופוליטיים – והראו כי רמות הקנייה עולות כאשר יש איום חיצוני שנתפס כגדול מהיכולת האישית להתמודדות.
במקרה הירושלמי, זה מקבל תוספת של עומק תרבותי: זיכרונות היסטוריים של מצור, טראומות לאומיות ותודעה דתית של קץ.
חרדה חוצת מגזרים – אבל התגובה משתנה
בירושלים, עיר של קצוות ושכונות מנוגדות, ההיסטריה לצריכה מתפרשת בדרכים שונות. בשכונות חרדיות מדווח על נהירה שקטה, אך רציפה לרשתות מוזלות, בעיקר בשעות הצהריים.
במזרח העיר, בעלי מכולות מציינים עלייה חדה בביקוש לקמח, שמן, סוכר ותחבושות – כאילו כל בית מתכונן לבידוד ממושך.
בקרב הציבור הכללי בעיר, נראית תופעה חדשה של קניית ציוד חירום באינטרנט, כולל גזיות, פנסים ואינספור בקבוקי מים – תופעה שצמחה בעשרות אחוזים לפי מדדים של אתרי סחר מקוונים.
התגובה שונה – אך המכנה המשותף ברור: תחושת איום חוצה מגזרים שמובילה להתנהגות קונקרטית.
(הלם במסד אל אקצא – כך התרוקן הר הבית ממתפללים ברקע המלחמה עם איראן)
לא רק צורך – זהות, שייכות, הישרדות
חוקרי תרבות מצביעים על כך שהתנהגויות צרכניות בעת חירום הן לא רק פונקציונליות – הן מבטאות זהות, רגש והיסטוריה. עבור החרדים, לדוגמה, מילוי המזווה הוא ערך משפחתי וקהילתי.
עבור חלק מהערבים תושבי מזרח ירושלים – זהו ניסיון לשלוט במשהו במציאות שבה הם לעיתים מרגישים נטולי שליטה לחלוטין.
חוקרים מדגישים שהקניות לא מסמלות רק פחד – אלא גם תקווה. רכישה היא פעולה, פעולה היא משמעות, ומשמעות נותנת תקווה ליציבות.
בעיר כמו ירושלים, שידעה סבבים אינספור של מתיחות, מצור וטרור – הקנייה בסופר היא לא אקט של פינוק, אלא לעיתים כמעט פולחני.
