הקליפה נראית רגילה, הטקסטורה משכנעת, והחלבון בפנים כמעט אמיתי: סרטונים וכתבות שמסתובבים ברשת בתקופה האחרונה מציגים תעשייה מטרידה במיוחד – זיוף של ביצים באמצעות חומרים כימיים, קליפות סינתטיות וסיפורים קשים מסין, שבהם ביצים תעשייתיות נמכרות בשווקים עממיים לציבור לא מודע.
אז האם זה באמת קיים? ולמה גולשים בישראל מקלידים שוב ושוב חיפושים כמו "איך מזהים ביצים מזויפות"?
לפי משרד הבריאות בישראל – אין עדות לתופעה של זיוף ביצים תעשייתיות בארץ. עם זאת, מה שכן קיים – הוא שוק לא קטן של הברחות, מכירת ביצים שפג תוקפן, סימון שגוי של תאריכים, ולעיתים אפילו שיווק ביצים לא מאושרות מבחינה וטרינרית.
בירושלים, עיר שבה כשרות, מסורת וחומרי גלם מהווים עניין של זהות – הצרכנים לומדים לבד איך לבדוק את האוכל. "אם אתה מראה לירושלמי ביצה בלי חותמת, הוא ישר מרים גבה," אומר אחד הסוחרים באזור התעשייה תלפיות, "הקפדה על תאריך תפוגה, קליפה נקייה ושלמה, ואפילו בדיקת שקיפות באור – הם דברים שכאן לא לוקחים כמובן מאליו".
(הסכנה שבדרך: מאות תלמידים ערבים יסתובבו מחוץ לבית הספר ברחובות ירושלים – בכתבה הזו)
לפי מחקרים מאיטליה ומוסדות בריאות באירופה, אפשר לזהות ביצה לא טרייה לפי כמה שיטות פשוטות: אם היא צפה בכוס מים – סביר שהיא לא טרייה. אם החלמון מתפשט מיד במחבת – זו אינדיקציה לחלבון חלש. אם הקליפה מתנפצת בקלות – ייתכן שהביצה אוחסנה זמן רב מדי.
למרות שאין כיום ראיה לזיופים פלסטיים בישראל, עצם הפחד מלמד על חוסר אמון צרכני ועל רגישות אמיתית. ובירושלים – עיר שהביצה בה היא חלק מארוחת הבוקר של הדורות – אי אפשר לעבוד על אף אחד.
לעוד חדשות מהשטח בירושלים – ממש כאן
