בתחילת חודש יוני, בטקס עירוני עם דגלים ומצלמות, נחנך "גן גלעינית" – גן משחקים חדש בשכונת גילה בדרום־מערב ירושלים. ראש העיר משה ליאון בירך את הקהל, ודיבר על איכות חיים והשקעה בשטחים ירוקים. אלא שעבור משפחות חילוניות רבות, זה היה דווקא רגע סמלי של סיום – גן חדש לילדים שכבר כנראה לא יישארו שם.
כיתות נסגרות – והמבנים מוחלפים
לטענת תושבים בשכונת געלה, במהלך שנת הלימודים הבאה יסגרו כיתות בבתי ספר כלליים, עקב ירידה חדה במספר התלמידים. לקראת ספטמבר הקרוב, הם מתריעים: אותם מבנים עומדים לעבור למוסדות חרדיים. "קיבלנו רמזים מהעירייה. מבקרים מגיעים. מודדים. זו כבר לא שמועה", מספר גורם בוועד ההורים בירושלים.
תהליך ההעברה עדיין לא פורסם רשמית, אך ההורים בטוחים – מדובר בחלק ממה שהם מכנים 'השתלטות חרדית' על מוסדות ציבוריים. "המאבק נגמר. הפסדנו", אומר תושב ותיק בגילוי לב. "אין לנו עוד מה לשמר פה – לא את מערכת החינוך, לא את התרבות הקהילתית. הכול עובר צד".
(גילה בתוך חמש שנים: האם שלטים כגון זה יקשטו את השכונה ויקבלו את פנים הבאים?)
החינוך קורס – והתושבים נכנעים
הורים לילדים במערכת הממלכתית בגילה מדווחים על ירידה מתמשכת בהרשמה לגני הילדים ובתי הספר הלא־דתיים. "בתי ספר יסודיים שהיו בגילה שלושה עשורים פשוט התייבשו. נשארו מעט מאוד ילדים בכיתה. זה לא מאבק – זו קריסה שקטה", מספר אותו גורם בוועד ההורים.
מול התהליך הזה, משפחות חילוניות רבות מרימות ידיים. ההחלטה לעזוב אינה רק בריחה – היא הודאה בכישלון הניסיון לבלום את השינוי. הערים שמובילות כעת ברשימת היעדים: מודיעין, תל אביב, מבשרת, ולעיתים גם יישובים קטנים – העיקר לא בירושלים.
גילה: מעוז חילוני – שהובס
גילה הוקמה בשנת 1971 בדרום־מערב ירושלים, כאחת השכונות הגדולות בעיר. במשך שנים נחשבה מעוז חילוני־מסורתי, עם מוסדות חינוך ציבוריים, חיי תרבות, וחיבור בין עולים ממדינות שונות. כיום מתגוררים בה כ־33,000 תושבים – אך הרכב האוכלוסייה משתנה במהירות. המוסדות הדתיים מתרבים, ומוסדות כלליים כמעט נעלמים.
בדומה לרמות, לקריית יובל ולגבעה הצרפתית – גם גילה חצתה את הקו שממנו אין חזרה. הקרב על הצביון החילוני הוכרע, והכותרת נכתבת בדמוגרפיה.
(האם גילה עומדת לתת תחרות לשכונה הזו במרכז ירושלים?)
