ההכנות להדלקה המסורתית לרגל ל"ג בעומר הערב, חמישי, בקבר שמעון הצדיק בירושלים, ובהמשך להילולה אל תוך הלילה עד בוקרו של יום שישי, הושלמו. האירוע יתקיים בליווי מוזיקלי, ובמתחם הוכשרו מקומות לחלאקה והוקמו מאהל והצללות. ההדלקה תיערך בשעה 21:00 במעמד סגן ראש העיר, אריה קינג, רבנים ואישי ציבור. למקום צפוי להגיע קהל של רבבות חוגגים. מנגד, התושבים הפלסטינים של שכונת שייח' ג'ראח, בה מצוי הקבר, זועמים: "צפוי לנו סיוט ופוגעים במרקם החיים שלנו".
האירוע יתקיים בחסות עיריית ירושלים ובארגונם של מוסדות עמותת 'מערת שמעון הצדיק', כמיטב המסורת וכמנהג ירושלים, לפיו חסידים היו חוגגים את ל"ג בעומר כבר לפני מעל מאה שנה במתחם מערת שמעון הצדיק בשכונת נחלת שמעון (שייח' ג'ראח) בירושלים. במתחם הוכשרה רחבה בה יחגגו בריקודים המוניים לאורך כל היום והלילה ומתחם חאלקה מפואר לתספורת ראשונה לפעוטים. שוטרים וסדרנים יפקחו על האבטחה והסדר ויכווינו את הקהל למקום. חניונים מסודרים יעמדו לרשות באי ההילולה בגבעת התחמושת ולא תתאפשר הגעה למתחם בכלי רכב.
לדברי הפלסטינים, המתחם שהוקם משתרע על שטח של כארבעה דונמים שהופקע לצורכי ציבור ואינו עומד לשימושם של תושביה הפלסטינים של שכונת שייח' גראח למשך מספר ימים, עד לתום ההילולה. הגדרות שהוקמו להסדרת הליכתם הבטוחה של החוגגים וכן איסורי התנועה ברכב במקום, משבשים את סדר יומם התקין ופוגעים במרקם החיים שלהם. לטענתם – הלכלוך, הרעש וההמולה הצפויים במקום לאורך כל היום והלילה מהווים סיוט עבורם.
(בית הכנסת מהוותיקים בירושלים -מוקד של ויכוח בין הציונות הדתית לחרדים: בכתבה הזו)
מסורת ירושלמית מול מציאות פוליטית: הילולה שמחברת ומפלגת
אחד המנהגים הקשורים לקבר שמעון הצדיק הוא הילולה בל"ג בעומר, וגזירת שערותיהם בפעם הראשונה של הילדים בני השלוש – "החלאקה". חוקר ירושלים המנוח, זאב וילנאי, מצטט בספרו 'אנציקלופדיה לירושלים' את דבריו של יהודי מעדן שביקר במקום בל"ג בעומר בשנת 1902: "אומרים כי מלפנים לא היו עושים את החג הזה ביום הזה. רק בעיר צפת (מירון א.ר) ת"ו עושים חג גדול כיום הזה, לכבוד ר' שמעון בר יוחאי זצ"ל…..וכנראה כי יושבי עיר הקודש ת"ו רק בקנאתם ליושבי צפת ת"ו על החג הזה אשר המה עושים, קבעו גם הם היום הזה לחג. ומכל מקום יפה עשו, יען כי בו משתכרים האביונים במקח וממכר כיום הזה".
עיתון ה'לבנון' משנת 1868 מספר כי בל"ג בעומר היו מתאספים היהודים מחוץ לשער והולכים לקברו של שמעון הצדיק, שעה שבצפת היו עולים היהודים להשתטח על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. בשנת 1910 (ה'תר"ע) פרסם העיתון "האור" ידיעה כי תלמידים עבריים נהרו לקבר הצדיק בחגיגות ל"ג בעומר.
גם החוקר אברהם משה לונץ במאמר בשם "ירושלים ב–40 שנה אחרונות", מספר על הנוכחות המסיבית בקבר, בל"ג בעומר: "יום ל"ג בעומר הלכו בו מזריחת חמה ועד שקיעתה אנשים נשים וטף, זקנים וזקנות, צעירים וצעירות, מהם רגלי מהם רוכבים על חמורים, אל חלקת קבר שמעון הצדיק…".
לעוד חדשות אונליין מירושלים – פה


