בין קולות השופר, לתפילות ה"סליחות", מתרחשת בימים האחרונים דרמה שקטה בכותל המערבי. הסדקים מתרוקנים מאלפי פתקים המכילים בקשות, תקוות וחלומות. בדיוק לפני ראש השנה, כמו לפני חג הפסח, מתבצע בירושלים טקס בו נאספים כל הפתקים מסדקיו וחריציו של הכותל, ונשלחים לגניזה בהר הזיתים.
הוצאת הפתקים מהכותל המערבי
כ"ג באלול התשפ"ה, שעת צהריים, רחבת הכותל המערבי נראית כאילו עצרה נשימתה. עשרות נשים יושבות ומתפללות בדממה, משאירות מאחוריהן את משימות היומיום כדי לשאת תפילה ותחינה לשנה חדשה טובה יותר. קולות שופר חותכים את האוויר ממתחם הגברים, צלילים קדושים המלווים מזמורי תהילים ופרקי תפילות הבוקעים מלב מתחנן – לב החושף חיים שלמים ומאותגרים. זה הזמן בו אלפי פתקים המקופלים בצפיפות ומונחים עמוק בתוך אבני הכותל, יוסרו וישאירו חלל לתקוות חדשות.
בקשות אישיות וציבוריות – מאובמה ועד טראמפ והאפיפיור
קל לנחש מה יבקש לו האדם עלי אדמות – בריאות הנפש והגוף, פרנסה, זיווג, פריון, הצלחה ושלום. חברת מינהלת הכותל, רחל חדד, יודעת לספר לי על המוני בקשות להחזרת החטופים ולסיום המלחמה. וישראל – גם הוא ממנהלת הכותל – מעשיר ידיעותיי, ומספר על מנהיגים מלבנון, איראן, וארה"ב, ואורחים נכבדים של מדינת ישראל, שהגיעו לכותל וטמנו משאלתם בפתק. מאובמה נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, ועד לאפיפיור פרנציסקוס.
מהכותל להר הזיתים – המסע האחרון של הפתקים
עתה גם הפתק של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טרם היציאה למבצע שכונה בשם "עם כלביא" צנח לתיבת הגניזה. בזמנו עזרה הבקשה מאוד, אך המבצע האחרון בדוחא שבקטאר, ניסיון החיסול של בכירי חמאס שנקרא "פסגת אש", לא צלח. לפעמים יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע.
צוות מחלצי הפתקים מתייצב בחולצות חדשות ולבנות. על גב החולצה רשום בגדול – "גניזה". פעולת הסרת הפתקים לא תעשה עם בגדי חולין. הפעולה נעשית תוך מתן כבוד ענק לבקשות שנכתבו בדם ויצאו מלב. באמצעות מקלות מיוחדים ומחודדים, נעקרים הפתקים מהסדקים ונערמים במכלים שקופים. רב הכותל, הרב שמואל בן ציון רבינוביץ', מנצח על המלאכה. נוכחותו מוסיפה כבוד למעמד. הפתק בכותל הפך לשפה בינלאומית של אמונה ותקווה. גשר סמוי בן דתות, תרבויות ואומות.
הכותל – ארכיון חי של חלומות אנושיים
זוהי עבודה של שליחות. לשאת באחריות לטוהר המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. ולשאת בכבוד את מצוקותיו של המין האנושי, המונחות שם ליד היונים ההומות והצלף הירוק.
הפתקים עוזבים את חריצי האבן, אך לא את הנשמה. הכותל יותר מכל מקום אחר בעולם חושף סודות וחוקר כליות ולב. וכמעיין המתגבר לא תרחק השעה ולא הרגע, בו התקווה בליבו של האדם תשוב ותמלא את הריקנות מחדש. וכך בעוד שהשנה חולפת ואחרת מגיעה, הופך הכותל לארכיון חי של חלומות אישיים וקולקטיביים. כל פתק קטן מצטרף לפספס אנושי עצום של כמיהה, אמונה וחיפוש אחר תיקון. ברגע שהפתקים יוצאים לדרך האחרונה בהר הזיתים, מתחיל מסעם של פתקים חדשים למשכנם הקדוש – נושאים תפילה לשנה טובה.
