הטיסה מדובאי נחתה כרגיל. הנוסעים נראו עייפים אך שגרתיים, וכל אחד מהם רק רצה לעבור את ביקורת הדרכונים ולצאת ליום שישי נעים בארץ. ואז, מתוך התור, התבלט גבר אחד. לא בגלל צעקה או תנועה חשודה – אלא בדיוק להפך: הוא היה רגוע מדי, יציב מדי, ונראה כאילו גופו מתאמץ לא לזוז.
בלשי יחידת 747 של מרחב נתב"ג, הפועלים כיחידת עילית סמויה, עיכבו אותו לבדיקה קצרה. זו לא הייתה בדיקה אקראית: משהו במבט, משהו באופן ההליכה. כשהורו לו להרים את חולצתו, התגלה מתחתיה שכפ"ץ שחור שלא נועד למיגון – אלא להברחה. בתוך השכפ"ץ, תפור בתאים אישיים, הוסתרו כמעט שני קילוגרמים של מטילי זהב טהור. ערכם מוערך במאות אלפי שקלים.
הגב ששתק – והזהב שדיבר
החשוד, תושב בית חנינה שבמזרח ירושלים, נעצר במקום והועבר לחקירת המכס. לטענת גורמים המעורבים בפרשה, מדובר במהלך מתוחכם שלא נראה כמותו בשנה האחרונה. הזהב – מסוג PAMP – היה מחולק למטילים קטנים, כל אחד מהם עטוף בנפרד, ומוצמד לגוף באופן כזה שלא יפעיל אזעקות רגילות.
רק למה ירושלים לפעמים נראית כמו החצר האחורית של קהיר? בכתבה הזו
עבור מי שמכיר את מרקם החיים בבית חנינה, הסיפור לא מפתיע. בשכונה שבה המסחר האפור פוגש את עולם הביזנס הבינלאומי, הברחות מסוג זה הן רק קצה הקרחון של תעשייה שלמה. לא מדובר על קרטלים, אלא על יחידים שפועלים חכם – ומנסים לנצל את החיבור שבין שכונות מזרח ירושלים לנקודות גלובליות כמו דובאי.
זהו לא רק סיפור פלילי, אלא סיפור ירושלמי מובהק. בין חומות העיר העתיקה לדילים באמירויות, ירושלים ממשיכה לייצר תסריטים שמערבבים היסטוריה, זהות, וכסף. והפעם – זה פשוט היה על הגב של מישהו.
