החורבן שלא נגמר: תשעה באב והכאב הירושלמי בכותל המערבי

תשעה באב 2025, תאריך חורבן הבית מתקרב – וגורם להתכווננות רוחנית ומעשית הניכרת בכותל המערבי בירושלים, ובחברה הישראלית. עוד לפני הקריאה ב"מגילת איכה", כבר ישנה זרימת יתר של מתפללים ומבקרים אל הכותל: תורים מתארכים בתחנות האוטובוסים בירושלים, וליד מכונת השיקוף בכניסה למקום הקדוש.

מספר הקבצנים גובר בין מקבלי הפנים.
זוהי השעה להזכיר – "צדקה תציל ממוות", ולעורר את מיתרי הלב והרחמים. שלהי חודש תמוז הלוהטים מקדמים את חודש אב, בו התחולל חורבנם של שני בתי המקדש, והעובדה ניכרת באווירה הכבדה, שכאילו יודעת לספר בעצמה על מה.

הפתקים גולשים לרגלי הקיר הקדוש

במרחב הגברים, ספרי תורה מפוארים פתוחים לרגעים אחרונים של חגיגות לפני כניסתו של חודש אב. מהעבר השני של המחיצה, מעזרת הנשים, נשלחות הידיים לשמיים בתחנונים. תפילות שנישאות מלבבות כואבים. בקשות לבריאות, פרנסה, זיווג, שלום בית ושימתקו הדינים.

פני הכותל המערבי בירושלים מכוסים פתקים.
חריציו מלאים עד אפס מקום,
והם גולשים מטה לרגליו של הקיר הקדוש.

גבאי הכותל מכינים את הקינות

משהו בתאריך המסיים את חודש תמוז גורם לאנשים להרבות בתפילות ולשאת עצב פנימי. ירושלים, עיר הנצח, נחשפת לאווירה הגורמת להרהר במשמעותו של החורבן.

כמוקד האבל הלאומי מכין עצמו הכותל המערבי לקראת אלפי מתפללים שיבואו לקונן על גלותו של עם ישראל וחורבנם של המקדשים בהר המוריה. הראשון נחרב בידי נבוכדנצר מלך בבל, והשני ע"י צבא רומאי בראשו עמד טיטוס.

גבאי הכותל מכינים קינות נוספות שיקדמו את הבאים. קינות הקשורות בשואה, מסעי הצלב, שריפת התלמוד, גירוש ספרד ואסונות אחרים שפקדו את העם היהודי. גם על אסון השביעי באוקטובר 2023 נוספה קינה, פרי עטו של המשורר יגל הרוש – "קינת בארי".

(ממקדש השידור לבנייני יוקרה: מהפך בלב ירושלים)

החורבן אז – וגם עכשיו

המצב הציבורי והחברתי בישראל זולג אף הוא לתוך ההוויה הכותלית. באחת הפינות, אם ובת עונדות את סיכת החטופים. הבת לוחשת לאמה – "זה לא רק חורבן הבית מלפני אלפיים שנה. יש תחושה שמשהו מתפורר עכשיו, באמון, באחדות ובתקווה" .

עיריית ירושלים בשיתוף המרכז למורשת הכותל נערכת לאירועים מיוחדים שיתקיימו לקראת תשעה באב. סיורים במנהרות, קריאתו של רב הכותל הרה"ג שמואל רבינוביץ לשלום חיילי צה"ל, להחזרת 50 החטופים, לשלום הפצועים ושלום על ישראל.

(ירקו עליהם בירושלים – אבל המסורת שלהם צועדת ונמשכת)

הכותל בימים אלו איננו רק אתר קדוש, הוא ראי המשקף עם שלם הנושא כאב היסטורי וכאב עכשווי. רבים מהמתפללים חשים שהחורבן לא היה רק אז, הוא נוגע וקיים גם בהווה. התחושות ברחבת הכותל נעות בין שתיקה מתוחה לתקווה חרישית. בין כאב לאמונה. ובמילים של אחת המתפללות, "'הבעיה היא לא רק לבכות על מה שאיבדנו, אלא לשאול את עצמנו, האם אנחנו שומרים ונלחמים על מה שנותר?!".