אלפי פלסטינים השתתפו בירושלים בהלווייתו של שיח' עבד אל-עזים סלהב, יו"ר מועצת הוואקף האסלאמית, מי שנחשב באתוס הפלסטיני ל"שומר הנאמן" של מסגד אל אקצא ועל זהותו הפלסטינית, וכן לוחם עיקש במאבק נגד "ייהוד" מתחם הר הבית.
מסע ההלוויה של סלהב, בן 79 במותו, נערך אתמול (שישי) ויצא ממסגד אל אקצא. הוא הובא לקבורה בבית הקברות המוסלמי העתיק הסמוך לשער הרחמים (באב אל רחמא), בצידו המזרחי של מתחם ההר. בבית הקברות הספידו אותו שיח' עכרמה סברי – ראש המועצה האסלאמית העליונה ומסית ידוע כנגד הנוכחות היהודית בהר הבית, וכן שיח' מוחמד חוסיין – המופתי של ירושלים.
جنازة رئيس مجلس الأوقاف الإسلامية في القدس، الشيخ عبد العظيم سلهب، في مقبرة باب الرحمة الملاصقة للمسجد الأقصى المبارك pic.twitter.com/Hq8OkIJ523
— شبكة العاصمة الإخبارية (@alasimannews) November 14, 2025
דמות מפתח בעולם הוואקף האסלאמי בירושלים
שיח' עבד אל-עזים סלהב היה אחת הדמויות הבולטות בעולם האסלאם הפלסטיני בירושלים. כשופט שריעה בכיר, יו"ר מועצת הוואקף האסלאמי בירושלים וכמנהיג חינוכי, סלהב הקדיש את חייו להגנה על הזהות הפלסטינית של המקומות הקדושים האסלאמיים, במיוחד הר הבית (אל-חרם אל-שריף) ומסגד אל-אקצא. הוא נודע כ"שומר נאמן" של אל-אקצא, שתרם רבות לשיקום המבנים ההיסטוריים במתחם, כולל ריצוף מחדש של אולמות התפילה, שיקום מסגד כיפת הסלע, החצרות ובתי הספר של הוואקף מסביב למתחם. סלהב היה דמות מרכזית במאבק נגד הנוכחות הישראלית על הר הבית. באתוס הפלסטיני, מורשתו משלבת בין שירות דתי, מנהיגות קהילתית ופעילות חינוכית, והוא זכה להערכה רחבה בקרב הפלסטינים בירושלים כסמל להתנגדות שקטה אך נחושה ל"ייהוד" הר הבית.
במקביל לפעילותו הדתית, סלהב ייסד וכיהן כיושב ראש איגוד הוועדה למדעים ותרבות אסלאמיים בירושלים, גוף שמנהל את רשת בתי הספר הפרטיים "אל-אימאן". הרשת, המזוהה עם חמאס, הוקמה כדי לקדם חינוך אסלאמי איכותי בירושלים, משמשת אלפי תלמידים ומדגישה ערכים דתיים לצד לימודי מדעים ותרבות. סלהב ראה בחינוך כלי לשימור הזהות הפלסטינית והאסלאמית מול האתגרים בירושלים, והרשת הפכה למוסד מרכזי בקהילה המוסלמית.
המעצרים, המשברים והמאבק על שער הרחמים
סלהב נעצר מספר פעמים על ידי הרשויות הישראליות בשל פעילותו באל-אקצא, מה שהפך אותו לסמל של מאבק דתי-לאומי. המעצרים המרכזיים התרחשו במסגרת משברים סביב הר הבית, והם כללו איסורים זמניים על כניסתו למתחם. ב-2019, למשל, הוא נעצר יחד עם סגנו, שייח' נג'ח בכיראת, לאחר שהצטרף לתפילות באזור אסור, ונאסר עליו להיכנס לאל-אקצא למשך 40 יום – צעד חריג שזכה לגינוי בינלאומי מצד ירדן והרשות הפלסטינית. מעצרים אלה, שכללו פשיטות על ביתו בשעות הבוקר המוקדמות, נתפסו בציבוריות הפלסטינית כניסיון להחליש את מועצת הוואקף. סלהב שוחרר בכל המקרים, אך האירועים חיזקו את מעמדו בקרב הפלסטינים כמנהיג שלא נכנע ללחץ.
אחד הפרקים הבולטים בקריירה של סלהב היה מעורבותו במשבר באב אל-רחמא (שער הרחמים) – אולם תפילה במזרח הר הבית שנסגר על ידי ישראל ב-2003, מאחר ושימש לפעילות פוליטית של תנועות אסלאמיות אסורות. בפברואר 2019, כיו"ר מועצת הוואקף, סלהב הוביל את ההחלטה לפתוח מחדש את האולם – צעד ראשון זה 16 שנה. הוא פתח בעצמו את הדלתות, ואלפי מתפללים נכנסו לתפילת יום שישי, מה שיצר מתיחות חריפה עם הרשויות הישראליות. מאז נכשלו כל הניסיונות לשוב ולסגור את המקום, וכיום האולם משמש כמסגד נוסף על הר הבית.
