ירושלים כבר רגילה להפגנות. יש שיגידו שהיא נבנתה סביבן.
אבל המראות שנראו לאחרונה בלילות סמוך לגשר המיתרים – היו חריגים גם בסטנדרטים של עיר ההפגנות. מאות נערים, רובם מההתנחלויות ביהודה ושומרון, חסמו את הכניסה לעיר במחאה נגד מה שכינו "אלימות משטרתית" באחד העימותים האחרונים בגבעות.
האירוע, שצבר תאוצה ברשתות החברתיות בקרב חוגי ימין קיצוני, הפך במהירות למצור אזרחי על ירושלים: הכבישים נחסמו בגופם של ילדים ונערים, פחי זבל הועלו לכביש, וניידות משטרה נצבעו בצבע גואש. אחת מלוחמות מג"ב נפצעה קל.
נערים על הכביש – והמשטרה תחת מתקפה
לפי דיווחי המשטרה, המפגינים סירבו להוראות הפיזור, חלקם יידו אבנים לעבר השוטרים, וביצעו פעולות שנועדו לשבש את התנועה בעיר – תוך סיכון משתמשי הדרך. "היו שם ילדים שממש שכבו על הכביש, לא מדובר רק בבלגן – מדובר בסכנה", תיאר אחד הנהגים שנתקע במקום.
במהלך הפיזור, ניידות משטרה נצבעו בגואש כחול, ככל הנראה כחלק ממסר סמלי של "מרד" מצד חלק מהמפגינים. שניים מהם נעצרו והועברו לחקירה בחשד לתקיפת שוטרים וגרימת נזק לרכוש ציבורי.
לא עימותים במזרח – אלא זעם יהודי שמגיע מההר
בעוד שמרבית האירועים האלימים בירושלים מקושרים בשנים האחרונות לפורעים ממזרח העיר או בכפרים הסמוכים אליה, לאחרונה עומדים במרכז הזירה צעירים יהודים, חלקם קטינים, שמגיעים מהתנחלויות בסביבת ירושלים – ובחרו בה כדי להפגין ולבטא את כעסם.
(ירושלים הפראית – מה קורה כשאתה מעיר לנהג אחר בכביש)
"הם לא מחו מול הבסיס, ולא מול הכנסת – הם חסמו את הלב של המדינה", צייץ תושב העיר שעמד בפקק. "אנחנו רגילים שמפגיני שמאל חוסמים לפעמים את העיר – אבל הפעם זה בא מהימין".
העיר נשארת לבד, פעם נוספת
בעבור רבים מתושבי ירושלים, האירוע הלילי היה תזכורת לכך שבעיר הזו – הסמל תמיד קודם לסדר. כשהגבעות בוערות, ירושלים סופגת את האש. וכשנוער יוצא למחאה, זו שוב העיר שנחנקת מהתנועה, מהאלימות, מהפחד.
למשך כמה שעות – היה קשה מאוד להתקרב לכניסה לירושלים, ששוב שילמה את המחיר.
