המקומונים הישנים בירושלים אולי מתרשמים – אך ספק אם זה הפתרון

בימים האחרונים פרסמה עיריית ירושלים הודעה חגיגית על התקדמות פרויקט שדרות שז"ר, הצמוד לשער הכניסה לעיר. המקומונים הוותיקים סיקרו את המהלך במילים שגרתיות לפי הנרטיב התחבורתי הרשמי, אך השאלה המהותית נותרת פתוחה: האם מדובר בצעד שישנה את המציאות, או במהלך נוסף שיצטרף לרצף פרויקטים שלא הצליחו לשחרר את הפקקים בירושלים?

שדרות שז"ר והחניון התת־קרקעי

על רקע הדיון הציבורי, עיריית ירושלים מציגה את אחד ממיזמי התשתית הגדולים שנעשו בעיר – חניון שז"ר וההפרדה המפלסית. הפרויקט, בהובלת חברת מוריה ובשיתוף משרד התחבורה, כולל חניון "חנה וסע" תת־קרקעי בן חמש קומות עם 1,370 מקומות חניה. החניון מחובר ישירות לרכבת ישראל, לרכבת הקלה ולתחנה המרכזית – שילוב שנועד לאפשר מעבר מהיר ונוח בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית.

משם הדרך קצרה אל השאלה הגדולה: האם התיאום הזה באמת יספק פתרון לעומסים בכניסה לעיר, או שמא הוא יישאר בעיקר הישג הנדסי מרשים על הנייר.

פרויקט הכניסה לירושלים במספרים

מאחורי המיזם עומדים נתוני ביצוע רחבי היקף: שמונה פירים תת־קרקעיים בעומק של עד 15 קומות, כ־600 אלף מ"ק של סלעים ועפר שנחצבו, יותר מ־318 אלף מ"ק בטון שנוצקו, מעל 55 אלף טון פלדה שהותקנו ופריסה של כ־50 אלף ק"מ תשתיות כבילה. אולמות החניון עצמם מגיעים לאורך 250 מטרים ובעומק 30 מטר, ומסתיימים במבני מערכות בני שש קומות הכוללים גנרטורים, מפוחים וחדרי פיקוד.

נתונים אלה מדגישים את גודל ההשקעה, אך גם מחדדים את השאלה האם עוצמת ההנדסה תתורגם לשינוי אמיתי בחיי היומיום של נהגי ירושלים.

רובע הכניסה לירושלים – בין חזון למציאות

פרויקט שדרות שז"ר הוא רק חלק מהפאזל הרחב של רובע הכניסה לירושלים, המתוכנן לכלול 1.2 מיליון מ"ר של תעסוקה, מסחר, תרבות ומלונאות. ראש העיר משה ליאון מציג זאת כחזון של עיר מודרנית, נגישת תחבורה ובעלת שער חדש לעיר הבירה.

אולם לצד ההבטחות, תושבים רבים זוכרים היטב מיזמים אחרים שהובטחו כ"פתרון סופי" לעומסים – ונותרו ללא השפעה דרמטית על הפקקים. מכאן נובעת הספקנות כלפי גם הפרויקט הנוכחי.

(מאחורי הפיגוע בירושלים – השאלות שרודפות את שכונת רמות)

תחבורה ציבורית בירושלים – מה אומרים המובילים

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "בימים אלה נמשכות העבודות להקמת רובע הכניסה לירושלים… מדובר בפרויקט של חזון, התמדה ושליחות, שעתיד להסתיים בקרוב ולהשפיע לדורות".

מנכ"ל חברת מוריה, גלעד בר אדון: "שדרות שז"ר הוא פרויקט שבכל פרמטר הנדסי שונה וגדול ממה שהכרנו… זו לא רק תשתית תחבורה אלא תפיסת עולם חדשה לגבי איך בונים בלב עיר חיה ונושמת".

שתי ההצהרות הללו משרטטות את החזון, אך מותירות שאלה האם הציבור ירגיש את ההבדל.

פקקים בירושלים – המבחן האמיתי

אין ספק כי פרויקט שדרות שז"ר מסמן שלב חדש בכניסה לירושלים, ומייצג הישג הנדסי מרשים בקנה מידה ארצי. יחד עם זאת, הניסיון הירושלמי מלמד שהמרחק בין תכניות גדולות לבין שיפור ממשי בפקקים הוא לעיתים גדול. בשבועות הקרובים, כשהעבודות יתקרבו לסיומן, תיבחן השאלה האם זהו צעד שיחולל שינוי – או תוספת נוצצת למערכת תחבורה שעדיין מתקשה לנשום.