הסמטה הזו בירושלים חיה מחדש – ומחזירה שנים לאחור

סמטאות קסומות בירושלים, בין רחובות ראשיים לפינות נסתרות – כאן תמצאו סיפורים חיים והסטוריים שמחכים להתגלות.
סמטת "התבור" בשכונת מזכרת משה בירושלים, קבלה לאחרונה שם חדש – סמטת  "אורה",  ע"ש אורה קאפח ז"ל, אשת חסד ואמת אוהבת הבריות וירושלים, 1939-2020.

בשבוע החולף, התאספו קהילה ומשפחה לטקס חנוכת הסמטה על שמה של קאפח. טקס מכובד בנוכחותו של ראש העיר, משה ליאון, שדיבר על נתינה, קהילה וזיכרון. באחת מסמטאות שכונת מזכרת משה, בין קירות חומים, אפורים, דלתות עץ ואדניות גרניום של פעם הונצחה קאפח, מי שהייתה תושבת ותיקה של השכונה.

שעועית ירוקה מתבשלת – סמטת התבור

היא ילידת תימן שעלתה ארצה והגשימה את חלומה להתגורר בירושלים.
יחד עם בעלה סעדיה ז"ל, הקימה משפחה בשכונת מזכרת משה, שם התאהבה בכל פינה וטיפחה את הסמטה שנקראה "התבור" במסירות רבה.

אני זוכרת שבילדותי הייתי עוברת ליד ביתה, וריח של שעועית ירוקה המתבשלת ברסק עגבניות, הציף את כל הסמטה. ריח התבשיל היה מהול בצלילי קולה של אורה, והיה ממגנט את עוברי האורח לעבור דווקא שם, וליהנות מהפרחים שתמיד דאגה להשקותם, ואולי אף לזכות לראותה מחייכת ומזמינה אל ביתה.

שכניה היו בין היוזמים לקריאת הסמטה על שמה, כאות הערכה, אהבה ותודה על כך שיישבה סכסוכים רבים בקרבם. "סמטת אורה היא לא רק הנצחה של אישה יקרה", ציין ראש העיר ליאון, "אלא גם תזכורת לכולנו כמה כוח יש לאדם אחד להשפיע על סביבתו ולהפוך מקום פשוט לבית אמיתי. יהא זכרה ברוך".

היסטוריה עירונית – סמטאות בירושלים

סמטת אורה היא רק דוגמה קטנה לעולם רחב יותר של סמטאות בירושלים – מסתוריות ומלאות סיפורי חיים והיסטוריה עירונית. כל פינה מספרת סיפור אחר, מזמינה את המבקר להאט את הצעד, להקשיב לרחשי החיים וליהנות מקסם העיר שמסתתר בין האבנים הישנות.

סמטת אורה קאפח ז"ל, מאירה את ירושלים האחרת. ירושלים שלא מופיעה במפות התיור הגדולות. לצד סמטאות שוק מחנה יהודה ונחלאות, שכונת קטמון, נחלת שבעה ומרכז העיר, תמצאו מסלולים צרים, דלתות ותריסים עתיקים, חנויות קטנות ופינות חמד נסתרות. ההיסטוריה נראית בכל צעד והיא מרתקת. ציורי קיר, לוחות זיכרון וחנויות משפחתיות שעברו דורות.

(קריית הלאום בירושלים מתעוררת: גן הוורדים חוזר לחיים)

לצידו של רחוב רש"י בשכונת מקור ברוך הירושלמית, נמצא רחוב צר הנקרא "פקיעין" – זו הייתה סמטת המשחקים של רוב הילדים בשכונה שלנו. "אימא, אני הולכת לסמטה" – זה היה הדיבור. שם, במקום בטוח ללא מכוניות, קפצנו בחבל, שיחקנו מחבואים, פגשנו את אסתרק'ה, אריאלה וחברים אחרים. שם היינו מאושרים – בסמטה!

סמטאותיה של ירושלים מזמינות חקירה סקרנית להתבונן בירושלים מזווית אנושית אחרת.
סמטאות קטנות שמוכיחות שגם מקומות קטנים ביותר נושאים סיפור גדול על נתינה, חיבור לקהילה, וזיכרונות חיים.
סיפור על אנושיות בעלת ממדים עצומים.