באמת שהתכוונתי להמשיך את הפגרה שבוע נוסף, אבל הוועד המנהל של הפועל ירושלים, שככל הנראה חש את "האדמה רועדת תחת רגליו" ובצדק, לא הותיר לי ברירה.
אין ספק שהרחש בחש ותחושות המרמור של ח"ע וכלל האוהדים של מועדון הפועל ירושלים ביציע וברשתות החברתיות, נותן אותותיו על הוועד, שבחר לנצל את הפגרה כדי לנסות ולשנות את הלך הרוח השלילי כלפיו דרך האנטי המופגן כנגד הקבוצה. לראשונה נתקל הוועד בתופעות של הפגנת נגד באימון ע"י אוהדים, דחיית שחקנים הבאים להודות לקהל בסיום ע"י האוהדים, שלא לומר הרגשות הגועשים ברשתות החברתיות.
הוועד המופתע מהרגשות הקשים כלפיו שכח את הפתגם שטבע דוביד שוויצר ז"ל הנצחי: "אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן", ובחר להשתמש בנשקים הישנים כדי לנסות להרגיע את הרוחות באופן שלטעמי יצר מרמור רב אף יותר.
מה התפקיד הכי חשוב של שי אהרון בהפועל ירושלים?
תחילה נשלח שי אהרון, הגאון הוורבלי, לפודקאסט הבית המלטף הפודקסטמון – מתוך רצון להערכתי תחילה לחזק את "הבייס" המובל והשותק – אשר לכאורה פתח את שעריו לשאלות מן הקהל של הפועל ירושלים.
חלילה לי מלהעביר ביקורת על חברי שהנחו את הפודקאסט הזה, שכן הם אינם מראיינים/עיתונאים מקצועיים, אבל משך שעה וחמישים דקות לא נשאלו שאלות המשך מול תשובות סתומות, לא עורערו כל תפיסות יסוד, שי אהרון לא עומת עם אמירותיו השונות העומדות לכאורה בסתירה זו לזו.
די אם נאזכר את אמירותיו של הדוד משה בכר האגדי, שעמל וטרח וניסח 10 שאלות מפורטות אותן שלח לבקשת המנחים, רובן המוחלט לא נשאלו כלל, ומה שנשאל לא "זכה" למענה הולם או שאלות המשך.
גם לשי אין כל יכולת לבוא בטענות, שכן ענה ולא נשאל שאלות המשך שהיו דרושות עד למאוד כדי לברר הדברים. בקיצור, בזבוז זמן מוחלט של האזנה, ופוד שאינו מוסיף כבוד בלשון המעטה לא למנחיו, לא לשי עצמו, ולא למועדון הפועל ירושלים.
כיצד חיים לוינסון יותר רלוונטי מהזום של הוועד המנהל בהפועל ירושלים?
על רקע הדברים כתב חברי, המושמץ שלא בצדק, חיים לוינסון, פוסט בו העלה מגוון שאלות ותהיות נוקבות שלא זכו למענה, כי לא נשאלו. צדק מי שאמר כי היה על מנחי הפוד לבקש אותו לערוך ראיון זה, יתכן ובסופו גם קהל האוהדים היה מקבל תשובות ראויות ולא בליל מילים סתמי.
בהמשך לגישה זו זימן הוועד אסיפת ח"ע פרונטלית, בניגוד לגישה השלטת המסורתית של יו"ר הוועד לנהל ישיבות אלה בזום, מאחר ויש שליטה על הדוברים כמו גם ריבוי משתתפים, שכותרתה "ישיבה שונה, הפעם אנו מאזינים לכם".
יש רק להתעצב על חוסר האמון שהקרינו ח"ע בוועד – בדיעבד בצדק מוחלט – שכן מתוך כאלף ח"ע רק כ-35 בלבד! הטריחו עצמם להגיע ולהשתתף. תשובות ענייניות לרוב השאלות לא "זכו" להתקבל כמענה מכבוד יו"ר הוועד המנהל בהצגת היחיד שלו – בלשון השאבאב – "קורפדו". שאר חברי הוועד לא דיברו כלל, אך "הטפת המוסר" של היו"ר באריכות על הדרך הנכונה והתמיכה שיש להעניק לקבוצה בכל מחיר, הדהדה. שורה תחתונה, מה שהיה הוא שיהיה בדרך ניהולו, ללא קשר לכישלונות.
איך לומר, בין מצב הקריירה של לוינסון, אגב, למצב מועדון הפועל ירושלים, הז'יטונים שלי על לוינסון, שיצליח להתאושש מהר וטוב יותר מהמועדון לאור מצב הדברים.
