אם יש משהו שגורם להרגיש זעם וכעס זה שלוקחים מובן מאליו קהל שבוי, שאתה בא בקרבו, ומקלים בו ראש. לתחושתי, כך נוהג שלומי אהרוני מהמקומון ידיעות ירושלים, ובמידה פחותה כך נוהג גם אופיר סער מאתר וואלה.
אקדים ואומר שכל הכתוב בטורי זה אינו מבוסס על ידיעה כלשהי בה אני אוחז, אלא אך ורק על אבחנותיי האישיות הנובעות מצרכנות יתר של תקשורת ספורט – ברור לי שאני צריך לטפל בזה, ויפה שעה אחת קודם, אבל לך תמחק 45 שנים של הנאה מכך – של כלל עיתונות ואתרי הספורט ותוכניות הספורט, בדגש חזק כמובן על מועדון הכדורגל הפועל ירושלים.
ישפוט הקורא הנבון האם תובנותיי מקובלות על דעתו, אם לאו.
חידה לגאונים בלבד – מי מזין את אהרוני וסער?
במאמר מוסגר אומר: ספגתי לא מעט מתומכי המערכת במועדון הפועל ירושלים, בטענה כנגד הביקורת שלי על הדרך התקשורתית של התנערות מהתקשורת נקרא לה "הממוסדת" -שלטעמם מחפשת רק את "הצהוב" והרע – ומנגד הוצג הטיעון כי הדרך הנהוגה היא זו המיטבית כדי לקדם את המועדון.
השאלה מה ביחס לקבלת תשובות ראויות על השאלות הקשות – נותרה באופן לא מפתיע ללא מענה.
יחד עם זאת, "העיתונאים" – לא בכדי כתבתי את משלח ידם במירכאות כפולות – אהרוני וסער, בולטים בידיעותיהם המדויקות ממש כאילו היו בחדרי החדרים של מועדון הפועל ירושלים בזמן קבלת ההחלטות.
יסיק הקורא הנבון האם לגביהם גם מתקיים "החרם התקשורתי", או שמא יש מי מקברניטי מועדון הפועל ירושלים המזין אותם לפרטי פרטים באופן הרצוי מבחינתו.
אצל אהרוני, החתמה של שחקן אזוטרי מתוארת לעתים משל היתה מבצע באנטבה, והעונה פיצ'ר נוסף הפציע: לעיתים לשחקן שהוחתם מתלווה תיאור כי היה במעקב במועדון הפועל ירושלים שנים ומועדון הפועל ירושלים חפץ בשרותיו עוד אז, ורק אי אלו סיבות מנעו את החתמתו המשובחת.
אצל סער מתמקדים בעיקר בפן הכלכלי – לדוגמא, הידיעה הבלעדית שפרסם לפני כחודש, בשלב בו נוצרה בעיה תקציבית חמורה בשל אי מכירת סדריק דון – כי מועדון הפועל ירושלים מוכן לשקול מכירה בסכום נמוך מ-1.5 מיליון יורו, גובה סעיף היציאה הנקוב בחוזהו.
אכן חידה קשה לפיצוח מי מזין את השניים הללו ומה השירות אותו מקבלים המזינים בתמורה לידיעות אותן הן מעבירים.
אחרון המקומונים – סטייל שנות ה-80'
אם בהקשר של סער מדובר בצינור רהוט, אובייקטיבי ואפור, הרי שאהרוני שנותר המקומון היחידי בירושלים המסקר חדשותית את מועדון הפועל ירושלים, ולכן הסיפור השונה.
אהרוני מצהיר על עצמו כאוהד הקבוצה השולית בעיר בית"ר ירושלים, ודומה כי המשימה של סיקור מועדון הפועל ירושלים הועברה לידיו לאחר קיצוץ ואיחוד משרות במקומון.
(שון וייסמן ובית"ר ירושלים: ההבדל בין עוד עונה לאליפות)
על כן אולי אהרוני מרשה לעצמו פה ושם שגיאות הקלדה, ולעיתים אף הקלה בניסוחים התחביריים, שנחזים בעיני כאילו תלמיד של תחילת התיכון כתב אותם – בעיני רוחי אני רואה את המורה ללשון שהיתה לי, חנה שי, פונה לתלמיד אהרוני ואומרת לו: "נכשל זה הציון הכי גבוה שאני יכולה לתת לך, וזה היה יותר נמוך לו רק הייתי יכולה". לאחרונה, התעלה אהרוני על עצמו עת העלה תמונה של ווליו אטוג'אי המגן הניגרי שהוחתם, תחת הכיתוב סילבה ז'ארדל שהוחתם – נאחל הצלחה לשני השחקנים.
בנימה אישית אסיים – לו אני בנעליהם, הייתי קורא עצמי "כתב חצר", ומתבייש בכך.
יאללה הפועל!
