הפיצוץ הבא במזרח ירושלים? שילמו ארנונה – ועדיין מפנים אותם

22 משפחות המונות יחד כ-180 נפשות, נדרשות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להתפנות מבתיהן בשכונת אל משאהיד בעיירה אום טובא, בדרום מזרח ירושלים, עד ל-7.7.2025, בטענה כי בתיהן נבנו שלא כחוק על אדמות שהינן בבעלות הקרן הקיימת לישראל (קק"ל).

לדברי המשפחות, בתיהן נבנו כדין, לאחר שהתקבלו לכך היתרי בנייה מעיריית ירושלים, ומאז בנייתם הן משלמות ארנונה לעירייה במשך שנים. על הדרישה להתפנות אומרים התושבים: "זו החלטה בלתי צודקת. מדובר באדמה פלסטינית המצויה בג'בל אבו ע'נים. זו אדמת אבותינו ולא ננטוש אותה".

האם זה יהיה סכסוך הקרקעות הנפיץ הבא בירושלים?

אום טובא הינה כאמור עיירה בדרום מזרח ירושלים, הצמודה לצור באהר וגובלת בשכונת הר חומה, שלצורך בנייתה הופקעו כ-1800 דונמים מאדמות העיירה עוד בשנת 1991. כבר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, סופחה העיירה לירושלים והיא מהווה חלק משטחה המוניציפלי של העיר. התושבים מחזיקים במעמד של תושבות וברשותם תעודות זהות כחולות.

הסכסוך הנוכחי נוגע לשטח המשתרע על 20 דונם. בסך הכול מתגוררות בשטח זה, מזה שנים רבות, 35 משפחות ב-18 בתים, שכולם נבנו לאחר שהתושבים קיבלו היתרי בנייה מעיריית ירושלים. במשך כל השנים הללו שילמו התושבים ארנונה לעירייה, אשר לה אין כל טענות או תביעות כלפי התושבים.

תחילתו של הסכסוך בשנה שעברה כאשר אחד התושבים פנה לעירייה לקבל היתר בנייה על קרקע שהוא מתגורר עליה כבר עשרות שנים. רק אז נודע לתושבים כי הקרקע נרשמה על שם הקרן הקיימת לישראל והם מתגוררים למעשה במקום באופן בלתי חוקי. בחודש שעבר הוציאה רמ"י דרישות פינוי לתושבים, בהן נדרשו להתפנות תוך 30 יום. מועד זה אמור לפוג לגבי חלקם בימים הקרובים, ואם לא תהיה התערבות משפטית הם ייחשבו אז לפולשים בבתיהם שלהם.

הפרשה המוזרה היא תולדת מדיניות היעדר רישום הקרקעות הנוהגת במזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים – עסקאות מכירת נדל"ן במזרח העיר לא נרשמו כלל בטאבו, ובידי המדינה אין שום רישום בנוגע לבעלים של הקרקעות שם. אלא שבשונה משכונות רבות במזרח העיר, מרבית המבנים באום טובא כן קיבלו היתרי בנייה, לאחר שהעירייה בדקה את מעמד הקרקעות ואישרה כי אותם תושבים הם הבעלים החוקיים שלהן.

התושבים אף טוענים כי הם מחזיקים במסמכים מנדטוריים וירדניים המעידים על בעלות על הקרקעות, ובידיהם, כאמור, גם חשבונות ארנונה ששילמו במשך עשרות שנים לעיריית ירושלים.

הקרקעות נרשמו על שם הקק"ל רק לאחרונה, לאחר שאנשי הקרן פנו לפקיד הסדר המקרקעין במשרד המשפטים, דוד רוטנברג, וטענו כי הקרן רכשה את הקרקע כבר לפני כמעט מאה שנים מידי חמישה מתושבי הכפר, אלא שהתושבים הנוכחיים טוענים כי לא היו דברים מעולם. עוד טוענים התושבים כי לא נעשתה אליהם כל פנייה בטרם רישום הקרקעות, וגם אם נעשה פרסום באתר ההודעות הממשלתי, הדבר נעשה ללא סימון גושים וחלקות, מאחר ואין בעיירה הסדר קרקעות – ולכן, גם אם היו מבחינים בהודעות, לא היו יכולים להבין כי הפרסום נוגע לקרקעות עליהן עומדים בתיהם.

יוסף אבו טיר, אחד התושבים הנדרשים להתפנות ומשמש פה לרבים אחרים, אומר: "זו האדמה שלנו ושל סבא שלנו, איפה הם היו לפני 30 שנה כשסבא שלי היה פה? בן גביר וסמוטריץ רק רוצים לסלק את כל הערבים לירדן, אנחנו לא נצא מהאדמה שלנו. אף אחד לא בא אלינו ואף אחד לא התקשר אלינו".

ומוסיף אבו טיר: "זו החלטה בלתי צודקת. מדובר באדמה פלסטינית המצויה בג'בל אבו ע'נים. זו אדמת אבותינו ולא ננטוש אותה".