כולנו נמצאים בדור שאוהב לתעד ושונא שמתקנאים בו: פרדוקס העין הרע באינסטגרם. בעידן הבינה המלאכותית וההגעה לירח, רבים נמצאים בתקופת האבן ומאמינים בעין הרע – "איזה כיף לך"! – מאחורי המחמאות מסתתרת עין הרע של 2025.
שערה של ירושלים מלווה את היוצאים מהעיר והבאים אליה בניסיון להגנה מכל עין הרע, פגע ונגע: ציור קיר ענק של טווסים וחמסה, בצבעים כחולים, לוכד את העיניים בהגיעך לאזור התחנה המרכזית בירושלים.
איתמר פלוג'י, אומן יליד העיר, דאג לציידנו ב"ברכת הדרך" שונה מהמוכרת. עם ספריי וסולם הביא הגנה לעולם. ציור הממחיש את כוחה של המילה, המחשבה והמסתורין בעולם המודרני.
כך נראה הקיר שמושך תשומת לב מכל עובר – מצויר בידי פלוג'י, מצולם בלי סוף (צילום: בארי שחר)
ובעוד העולם עוקב בדריכות אחרי מאמצי החזרת החטופים, נדמה כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מצליח במקום שבו רבים כשלו. להחזיר את החטוף עידן אלכסנדר ללא שחרור מחבלים. הפרדוקס הנ"ל דורש מיד את ההיגד – "הלוואי שיחזיר את כולם ובלי עין הרע". חמסה ענקית מקועקעת בלב ציור הקיר, המדגיש עיניים כחולות. כמוטיב מגן – כך ביקש האומן הירושלמי להיפרד מהעיר, עת התיישב בעמק חפר.
כשאמונה עממית פוגשת את מציאות 2025
לאמונה הקיימת בתרבויות שונות ביהדות, באסלאם ובנצרות מלאו אלפי שנים. הפחד מעינו הקנאית כביכול של המתבונן בהצלחותיו של האחר, גרמה לתעשייה שלמה של הגנה מהנגע. המבקרים בשכונותיה הוותיקות של ירושלים, כאוהל משה וזיכרון טוביה יחשפו להגנות מפני "העין" בתמונות צדיקים בעלי כוח מאגי. בתליית חמסות, קמעות כחולים וצביעת דלתות בכחול או ירוק.
(סמוך לתחנה המרכזית בירושלים: מה אתרים מקומיים אוהבים לכתוב ומה קורה במציאות? בכתבה הזו)
בשוק מחנה יהודה ניתן לרכוש אמל"ח מבטיח שיבריח כל "עין". שרשרות ענקיות של שום כתוספת לריטואל של זריית מלח ושבירת ביצה. גדלנו לתוך אווירה שכזאת, מונגשת ומומחשת. הצלחנו במבחן – בלי עין הרע. נוסעים לטיול – בלי עין הרע. התינוק שלך מהמם – בלי עין הרע. כל הצלחה, שיפור וכיף, חייבו תגובה להדיפת בריחתו של המזל. באמירת משפטים הממגרים את ה"נאחס".
"עין הרע", מושג עמוק ומורכב, כוח שלילי המקבל התנגדות ומלחמה, גם בתפילת שחרית ובתפילות אחרות ביהדות. "ותישמרנו ברחמיך הטובים, ותצילנו מעין רעה, מפגע רע ומכל מיני כשפים ומעינא בישא" – תפילה הנאמרת נגד "הקללה" בזמנינו, זמן בו רובוטים ואלוגרתמים מנהלים את חיינו. זמן בו עדיין קיים מאבק רציני וסמוי בין הצלחתו של האחד לקנאתו של האחר. מעל כל שיח קבוצתי מרחפת אימת העין הרע החוסמת אנשים מלספר על פעולותיהם והישגיהם. הצנזורה האישית תחליט מה לספר ומה לא. נושא מיסטי הקושר הצלחה שהתנפצה, בריאות שהתערערה, אושר שהתפוגג לעין הרע.
(אוקיי, ירדתם מהרכבת – מה יש בעצם לעשות בירושלים? חפשו כאן)
ההתייחסות קשורה למבטי קנאה ולשאלות חסרות טאקט, כמו – כמה את מרוויחה, איזה כיף לך, בעלך כבר קיבל דרגה? איזה אוטו יפה קניתם. מצבים הגורמים לאדם להתחפר. לחיות עם ההישגים בשקט ולא להתמודד עם מי שהמדע התייאש לחקרו ולבארו. "אז נסיעה טובה, לאן אתם נוסעים? אה…טאצ' ווד, עוד לא החלטנו".
