לאחר מבצע אכיפה תקדימי שנערך ברמלה ובלוד נגד מסגדים שהפרו את חוק הרעש, תושבים בשכונות רבות בירושלים – מפסגת זאב ועד הר חומה – מרימים קול: "ומה איתנו?".
לטענתם, בעיית קריאות המואזין לפנות בוקר, שמופקות ברמקולים אדירי עוצמה, נמשכת כבר שנים – אך לא זוכה למענה מצד הרשויות.
"לא אכפת לי שיתפללו – שיתפללו בשקט", אומר נדב, תושב שכונת ארמון הנציב. "כל לילה אני קם באזור ארבע, כל בוקר הילדים מתעוררים. זו פשוט אלימות רעשית. ואם ברמלה פתרו את זה – למה לא בירושלים? זה לא עניין של דת – זה עניין של שפיות".
(בינתיים ירושלים מוצפת בשוהים בלתי חוקיים פלסטינים – האם מעסיקים יהודים בוגדים בתושבי העיר?)
השר בן גביר תומך בפעולה – אבל בעיר הבירה זה עדיין לא קורה
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שכבר התבטא בעבר נגד התופעה, בירך על מבצעי האכיפה שהתבצעו בערים המעורבות – אך בירושלים עצמה, השטח עדיין שקט. או בעצם – רועש.
"כששר הפנים דואג לרחוב בתל אביב, אף אחד לא שואל שאלות. אבל כשזה נוגע למואזין שמפר את הסדר בירושלים – פתאום זה מורכב", אמר גורם ביטחוני. "יש פה פחד מהתנגשות פוליטית, לא מהחוק".
אלא שפסגת זאב, הר חומה, גילה, ארמון הנציב ואזור ארנונה – כולן שכונות יהודיות שגובלות בשכונות ערביות, ומקבלות מדי בוקר ומדי ערב את קריאות המואזין דרך קירות הבטון. "אנחנו לא גזענים", כותבת שושנה, תושבת גילה, באחת מהרשתות החברתיות, "אבל זה פשוט בלתי נסבל. תנסו לישון עם רמקול שמכוון אליכם מהמרפסת ממול. אנחנו בעד חופש דת – אבל גם לנו מגיע שקט".
המציאות בשטח מחריפה, והתחושה בקרב תושבים בירושלים היא של פער אכיפה מטריד. בזמן שהמדינה מטפלת ברעש בלוד וברמלה, העיר שחיה את המתח הלאומי יום־יום – נשארת מאחור.
האם מישהו יעז להניע גם בירושלים מהלך שיביא לשקט – תרתי משמע?
(האם ירושלים הפכה לגן עדן של גנבי רכב תושבי אזור יהודה ושומרון? וידאו – עם מציאות שנראית קולנוע)
