חאמלה מלאנה: החטיף הירושלמי הוותיק שוב בעונה

הרבה לפני הבמבה והביסלי, "חאמלה מלאנה" – גרעיני חומוס קלויים, היו החטיף של ילדי ירושלים בשנות ה-60',
בדיוק באביב לפני פסח. וגם עתה, כבכל שנה, ה"חאמלה מלאנה" חוזרת לדוכנים של שוק מחנה יהודה.

זהו זיכרון ירושלמי ירוק והכי קטן שיש. לא ממתק, לא חטיף. תרמיל ירוק שמחזיר את ירושלים אחורה-אחורה בזמן. בין פול טרי לאפונה ירוקה ניצבות בימים אלה בדוכנים קופסאות פלסטיק שקופות מלאות בתרמילים ירוקים קטנים.

אך לא כולם יודעים מה הם. חלק עוברים לידם ללא התייחסות, אבל מי שגדל בירושלים של פעם נעצר מיד וב-15 ש"ח לקופסה יהנה מרגעים שאהב, וכמעט כבר אינם.

מהי בעצם חאמלה מלאנה שמופיעה שוב בשוק מחנה יהודה?

מדובר בתרמילים ירוקים בודדים של חמצה, חומוס צעיר. בערבית קראו לו פעם בפשטות, חאמלה מלאנה, שמשמעותו, "נושא בעומס". רמז לשמנמנות של אישה הרה, המוגדרת בערבית "חאמל".

ודי בלראות זאת על הדוכן בשוק מחנה יהודה בירושלים כדי להחזיר את תחושת הילדות, שני דורות לאחור. לפני שפע החטיפים הקורצים מעל מדפי הקיוסקים והסופרמרקטים המלאים כיום באפרופו, תפוצ'יפס, ביסלי ודוריטוס, ילדי ירושלים נהנו ממשהו אחר: גרגיר ירוק המתקלף בקלות, תרמיל צעיר של צמח החומוס.

בימים ההם, בדרכינו לביתם של סבא וסבתא בשכונת זיכרון טוביה, דרך שוק מחנה יהודה, נעצרנו ליד זכי, בעל הדוכן על גלגלים שהיה תולש חופן תרמילים ירוקים, מגלגל אותם בתוך גביע קטן מנייר עיתון, ומושיט. לא שקית, לא מותג, לא ביצת הפתעה, רק תרמילים טריים מהאדמה, עם קצת מלח. שעות היינו יושבים ונהנים לקלף ולזלול גרגרי חומוס, עם טעם של שדה, ואולי בלי טעם בכלל.

איך הפך תרמיל חומוס קטן לזיכרון ירושלמי של דור שלם?

זו הייתה ירושלים. עיר של פשטות שגורמת לאדם הקטן והגדול להעריך כל דבר. הסיפור של החאמלה מלאנה, הוא סיפור המגיח מתוך שוק שהוא גם ארכיון חי של תרבות. בדוכניו אפשר לפעמים לראות איך שכבות הזמן מתקיימות זו לצד זו. מצב גיאולוגי של מסורת קולינרית עתיקה לצד מציאות חדשה. צעירים המצלמים סטורי, ולידם מבוגרים המזהים תרמיל קטן המעלה על פנים חרושות קמטים חיוך ענק וטעם של פעם.

במטבחי העבר נהגו עקרות הבית לטגנם בשמן זית ומתובלים במלח. ככה נהנתה המשפחה ממקור טוב וזול של ברזל וחלבון, שמגיע כמו בפיצוח גרעינים. חאמלה מלאנה, גרגיר חומוס ירוק וקטן המסוגל להעניק שיעור בצניעות ובהבנה שגם בעידן מודרני ביותר, לשד החיים האמיתיים מורכב ממה שנשמר ויציב, זוכר ומזכיר.