ביום שני השבוע התקיים על הר הבית בירושלים מעמד מרגש, שכמותו ספק אם נראה שם באלפיים השנים האחרונות, מאז חורבן בית שני – להר עלה פרופ' אמריטוס מאיר לבנברג, כדי לחגוג במקום את יום הולדתו ה-100.
אל פרופ' לבנברג נלוו בני משפחתו הענפה, בנותיו נכדיו וניניו. אל בני המשפחה הצטרפו יתר העולים להר, ויחד שימחו את חתן יום ההולדת בריקוד "יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏ִים" – ריקוד של שמחה ותקווה.
כפי שנראה בפרסום שעלה לטוויטר (X) על ידי עמותת "בידינו" הפועלת למען הר הבית: פרופ' לבנברג גם זכה לקיים בהר את מצוות ההשתחוויה. משאלה אחת הייתה לפרופ' לבנברג ביום הולדתו – שיזכה לראות בבניין בית המקדש ואת המזבח עומד על מכונו.
מזל טוב 😍
פרופ' מאיר לבנברג בחר לחגוג את יום הולדתו ה-100 בעלייה להר הבית, ואף זכה להשתחוות.
מאיר עלה מלווה במשפחתו הענפה. ותיקי העולים אומרים שמאיר זכה לעלות להר מאות פעמים.רוצים גם לעלות להר עם משפחה וחברים ולציין אירועים מיוחדים? תאמו איתנו הדרכה:https://t.co/1M68cHuxK8 pic.twitter.com/QTf9Q9agFu
— בידינו – למען הר הבית Beyadenu (@Beyadenu) November 24, 2025
מה הוביל את פרופ' אמריטוס לבנברג למסלול האקדמי הבינלאומי?
פרופ' לבנברג הוא דמות בולטת בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, שהותיר חותם משמעותי בתחומי האקדמיה והמחקר. את השכלתו האקדמאית החל לרכוש עוד בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, באוניברסיטאות היוקרתיות של ארה"ב, הרווארד וקולומביה. טרם הצטרפותו לאוניברסיטת בר אילן, כיהן פרופ' לבנברג בתפקידי הוראה ומחקר באוניברסיטאות שונות בארה"ב ובישראל, ביניהן אוניברסיטת סנט לואיס ואוניברסיטת תל אביב. בשנת 1973 הצטרף לסגל אוניברסיטת בר אילן, שם כיהן כפרופסור מן המניין עד שנת 1993.
במהלך שנות פעילותו האקדמית בבר אילן, התמקד פרופ' לבנברג במגוון נושאים בתחום העבודה סוציאלית, והיה חוקר פורה ומוערך. פועלו כלל גידול דורות של עובדים סוציאליים וחוקרים בבית הספר לעבודה סוציאלית. תחומי המחקר שלו נגעו בהיבטים שונים של מקצוע העבודה הסוציאלית והשפעות חברתיות. הוא חקר את הדילמות האתיות המורכבות שעמן מתמודדים עובדים סוציאליים והציע מסגרות לקבלת החלטות אתיות במצבי קונפליקט.
גם לאחר פרישתו לגמלאות, ממשיך פרופ' לבנברג להיות פעיל; הוא ממשיך לפרסם מאמרים עיוניים והיסטוריים, לעיתים קרובות בהקשרים של ארץ ישראל והעם היהודי. בין היתר פרסם מאמר בנושא הקרוב לליבו – מצב הר הבית תחת השלטון העות'מאני והזנחתו.
