"פתח לנו שער בעת נעילת שער" – ירושלים של חשבון נפש, העיר מתמסרת ליום שכולו סליחה וכפרה. יום הכיפורים בירושלים 2025 , הוא לא רק תאריך בלוח השנה, אלא חוויה שמערבת כמו תמיד קהילה וזיכרונות אישיים. ימים שהם שיאם של עשרת ימי תשובה ומחילה בעיר שמהלכות בה היסטוריה ונשמה. "גמר חתימה טובה" היא בקשה עמוקה המרחפת בין בתי הכנסת לשוק מחנה יהודה בירושלים.
סליחות בבתי הכנסת בירושלים
נדמה שהחיים "בין כסה לעשור" שנועדו לחשבון נפש וחרטה לפני יום הכיפורים, מתמקדים בעשיית חסד. על פסי הרכבת הקלה, מול שוק מחנה יהודה, חרדי מעביר קשישה לתחנה ממול. עוברי אורח נוטים לתת נדבה בנדיבות לפושטי היד. ילדים שמצאו כדורגל באחת החצרות בשכונת נחלאות, ממהרים לחפש את בעליו ובכיכר הדווידקה מקבלות היונים תוספות מזון.
שוק מחנה יהודה והכנות לארוחה מפסקת
בלב שוק מחנה יהודה מתגברים קולות התכונה לקראת הארוחה שתתחיל ותסיים את צום יום הכיפורים. גם השנה חוזרת השאלה הנצחית איזו מהארוחות נקראת ה"מפסקת"? זו שלפני הצום או זאת שאחריו?
הירקות המבוקשים למרק העוף המסורתי נחטפים – הדלעת, הקישוא, סלרי ושמיר. כמו כן נעטפים דגי הקרפיון, הדניס ואחרים כראוי להמשך הסעודה. ירושלים היא עיר בה תפילה וציפייה מתערבבות עם קניות, הכנות ותזכורת שהכל מתנקז ליום אחד – "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם".
סיום הצום ותקווה לשלום בירושלים
בשעות בוקר מוקדמות בימים אלו ממש נשמעים קולות השופר הבוקעים מבתי הכנסת. רחובות בצלאל, נחלת אחים, היבוק, אגריפס ועוד – מצד אחד, ואחרים כמו יוסף בן מתתיהו, נבון, מיוחס ותחכמוני משובצים בתי כנסת, הם המוקד למבקשי ה"סליחות" והכפרה בימים אלו. פיוטי הסליחות באשמורת הבוקר ממלאים את הרחובות. ימים בהם גם יהודי אשכנז מצטרפים לאחיהם הספרדים, שהחלו בבקשת הסליחה בתחילתו של אלול. את כולם מאחד הפסוק "שובה ישראל עד ה' אלוהיך".
שוק מחנה יהודה של היום זוכר את הימים הרחוקים בהם "מסדר שוחטים התייצב לשחוט את התרנגולות – תרנגולי הכפרות". דם רב נשפך אז, באותם הימים, והזעזוע הלם בנו כילדים. היום, כאשר אפשר לשלם בשוק בביט, בוויזה ובהעברה לחשבון הבנק, מתייצבים אנשי חב"ד ובפדיון כפרות צנוע עוזרים לפונים לכפר על מעשיהם.
(קבר רחל בסמוך לירושלים – מרכז תפילות בחודש הסליחות)
ההיערכות היא גם לסוף הצום: אבטיח מתוק, חלה עגולה, זעתר ושמן זית יקבלו את הצמים בביתם. מנהג ירושלמי רב דורות. אלו הם רגעי החסד והתרוממות הרוח אחרי יום תפילה וצום. כל אלו אחרי הישמע קול השופר החותם את יום הכיפורים.
בירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, תרועות השופר מסמלות סיום והתחלה. עיר בה יש לקחת נשימה ארוכה ונקייה לשנה חדשה – שנה שבנוסף לכל התפילות, התחינות והבקשות של כל אחד ואח, לא נשכחה התפילה להחזרת החטופים מעזה, שיהיה שלום בישראל ושנלמד לחיות בשלום זה עם זה.
"יהי שלום בחילך, שלווה בארמונותייך למען אחי ורעי".


