עיר הקודש רגילה לשילוב בין רוחניות לתנועה בלתי פוסקת, אבל כבר הבוקר, 3.6, עם עלות השחר, נרשמה תקרית תחבורתית יוצאת דופן ממש בכניסה לעיר העתיקה. התמונה שתועדה סמוך לשעה 08:00 בבוקר חושפת פקק לא שגרתי ברחוב שלרגלי שער יפו – עומס שהתפתח בתוך דקות ונמשך זמן רב, למרות השעה המוקדמת.
לפי תושבים ונהגים שהיו בזירה, מדובר בעומס שנובע ככל הנראה ממשלוחי סחורות מסיביים לקראת סוף השבוע המתקרב – לאחר יומיים של חג שבועות שבו הכניסה לאזור הוגבלה – משולבים ברכבים פרטיים שמנסים להקדים ולהיכנס לאזור לפני מה שחשבו שתהיה שעת העומס הצירים. גם תיירים שהקדימו לצאת לסיור בוקר נתקעו בתוך התנועה, והסיטואציה הפכה את תחילתו של היום לעוד בוקר מתוח בעיר שכבר רגילה לאתגרים.
זריחה ירושלמית עם רעש מנועים
מה שמתחיל כמרחב שקט לפנות בוקר – יכול להפוך בתוך דקות לאזור סואן. בירושלים, במיוחד ביוני ובחודשי הקיץ, השעות שבין 05:30 ל-09:00 נחשבות לזמן מפתח בעבור מי שמבקש להקדים את התנועה, אך ככל הנראה המידע הזה הפך לידוע מדי. הפקק המדובר עשוי להוות תמרור אזהרה לקראת ימי הקיץ הלוהטים שיבואו – אם עומס כזה נרשם עוד לפני תחילת היום, קשה לדמיין את שעות השיא ביולי-אוגוסט.
(הפקקים האלו נוצרו בירושלים רגע אחרי שהמציאו פה את העבודה הכי טובה בעולם ביי פאר – ראו פה, יש במי לקנא)
מעיריית ירושלים נמסר בעבר כי מתבצעת עבודת מטה להורדת העומסים בשער יפו ובסביבתו, אך בשטח נראה כי הפתרון עוד רחוק. העובדה שתיעוד שקט משעות הבוקר מראה איך תוך רגע נוצר אירוע תחבורתי צפוף – ממחישה שוב עד כמה העיר הזאת תמיד מפתיעה.
לצד הקושי, יש מי שמוצא ביופי הזה דווקא רגע של פשטות: חיבור בין אבן ירושלמית עתיקה לבין היום-יום העירוני התוסס. התמונה שתועדה לא רק ממחישה בעיה – אלא חושפת את הקסם שבכאוס.
ביום חול של שלישי לאחר החג, מוקדם בבוקר, נחשף שוב הפער בין היופי ההיסטורי של העיר לבין אתגרי החיים המודרניים. ירושלים תמיד הייתה סמל לאיזון עדין – וכשמשהו מופר בו, כל העיר מרגישה את זה.
אם יש מסר שאפשר לקחת מהבוקר הזה – הוא שאין רגע בירושלים שלא טומן בחובו סיפור. העיר הזאת, גם כשהיא עומדת – בעצם לא עוצרת לרגע.
(לא רחוק מהעיר העתיקה: הכי מיוחד שיש – הגרפיטי בירושלים שלא מוותר על בואו של משיח בן דוד, מצויר כאן)
