רחוב שטראוס בירושלים, אחד מעורקי התנועה הסואנים בעיר, איננו רק נתיב תחבורה ומסחר. בתוך הרעש, הצפיפות והשגרה העירונית, שוכן אתר קדוש שרבים כלל אינם מודעים לקיומו – קבר בנימין. בן הזקונים של יעקב אבינו והבן היחיד שנולד לרחל אימנו, בארץ ישראל. בחודשים האחרונים, וביתר שאת, על רקע יוקר המחיה, קשיי פרנסה והמאבק היומיומי והאישי, הופך המקום לנקודת משיכה שקטה עבור מחפשי חיזוק ואמונה.
מדוע יותר ויותר ירושלמים פונים בשנים האחרונות לקבר בנימין לחיזוק ואמונה?
הפנייה אל קברי צדיקים ומקומות קדושים אינה חדשה, אך נדמה כי התקופה הנוכחית מחדדת אותה, ובעיקר בירושלים, עיר מורכבת מאוד למתגוררים בה. אל הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה הסמוכה לעיר, מצטרף קבר בנימין כתחנה אינטימית וקדושה בלב ירושלים. כאן, הרחק מההמון, אך בתוך העיר עצמה, שופכים מתפללים את ליבם ומבקשים מזור לקשיים שמציאות החיים מציבה בפניהם.
המיקום מפתיע, סמוך לספריית הפועלים של שנות ה-60, מול מבנה קולנוע מיטשל לשעבר, שהפך לישיבת אורייתא גבוהה, ובקרבת מחסן “הכול בשקל וחצי”, וקונדיטוריה כשרה למהדרין. למעשה, המחזה הבלתי ייאמן נמצא בתוך גן שעשועים ציבורי, שם מבליח לפתע קבר בנימין. לפתחו צמוד מסגד שמוסיף רובד של מורכבות היסטורית וירושלמית, ומעורר שאלות על רצף של קדושה וזמן בלב מרחב עירוני פעיל.
מי היה בנימין בן יעקב ומה הקשר בין בניו לבין המקום בירושלים?
רבים זוכרים את בנימין מספר בראשית, הילד הקטן והאהוב על אביו יעקב, שהתייתם בלידתו, עת בא לעולם. בנימין גדל, נשא אישה והוליד עשרה בנים, ששמותיהם נבחרו כהקדשה לאחיו יוסף, היחיד מאמו רחל. ארבעה מבניו קבורים ממש בסמוך אליו, נושאים שמות הטומנים בחובם סיפור של כאב וגעגוע, (רש"י – בראשית מ"ג)
בלע, על כך שיוסף נבלע בין האומות.
בכר, שהיה בכור לרחל.
אשבל, על השבי של יוסף במצרים.
חופים, משום שלא זכו לראות בחופתם שלהם.
שישה הבנים הנוספים, הקבורים תחתיהם באותה נחלה, משלימים מארג של זיכרון ואיחוד משפחתי.
המקום עצמו, שבו התנחל שבט בנימין, זכה לימים להיות על אדמת ירושלים עליה נבנה בית המקדש. סיפור יוסף ואחיו שהתרחש לפי המסורת בערך במאות ה-17 וה-18 לפני הספירה, וסיפור ההתנחלות בארץ ישראל אחרי בערך 400 שנה, אינם רק פרקים עוקבים בכרוניקה המקראית. זהו מהלך היסטורי ורעיוני של התהוות וזהות. ממשפחה מורחבת הנתונה במאבקי אחים, אל עם הנאחז בארץ ישראל וגורלו משותף.
כיצד הפך קבר בנימין ברחוב שטראוס למוקד תפילה ושקט בלב העיר?
המוסדות האחראים על המקום פועלים לאפשר בו תפילה ולימוד תורה, ולדברי המתפללים, רבים מצאו כאן נחמה ואף ישועה; בפרנסה, בבריאות, בזוגיות, בפריון ובישועות אחרות.
קשה לדעת מהו נס ומהו תהליך פנימי, אך התחושה ברורה. היציאה מקבר בנימין בירושלים, והחזרה אל רחוב שטראוס הסואן, מותירה את המבקר עם תחושת ניקיון. כאילו יצא הרגע ממעמקי הזמן אל ההווה הירושלמי, כשהלב עוד מכיל את שקט המקום ואולי גם מבין שירושלים ממשיכה להציע משמעות, גם ללא פתרונות מיידיים.
