ירדן שועה חייב להישאר בבית״ר ירושלים. הכוכב העולה, השחקן הישראלי הטוב ביותר, מוכרח לאפסן את החלומות לעבור לחו"ל ולהפנים – המקום הטוב ביותר בשבילו הוא בית"ר ירושלים.
התקרית מול אלמוג כהן והמשמעות שלה
התקרית המיותרת בין שועה למנג׳ר אלמוג כהן בסיום משחק הניצחון (שכולו הפסד) נגד ריגה, מספרת את כל הסיפור. שועה גדול במגרש, אבל לעתים עצבני ומגיב מהר – דבר כזה לא יכול לקרות בשומקום, בטח שלא בחו"ל, ואין כמו אלמוג כהן שתפס הרכב באינגולשטדט מהבונדסליגה, בשביל לספר לו על כך.
בשביל להצליח בחו"ל צריך אופי ברזל. להתעלם מהאנטישמיות, לא להתרגש מהמאמן שאף פעם לא אומר לך שלום, מהתחרות האכזרית על חולצת ההרכב. אלי דסה עבר לגור בחדר כושר ונהיה ג'אמוס, ערן זהבי הגדיר מחדש את המילה מקצוען, ליאור רפאלוב קפא על הספסל במינוס 5 מעלות בבלגיה וחיכה בסבלנות להזדמנויות. איפה אלה שהצליחו בחוץ, ואפה ירדן שועה?
למה בית"ר ירושלים היא הבית של שועה
ירדן שועה מושלם לבית"ר ירושלים – שחקן של פעם בדור, עם אופי לעתים מעט ילדותי, שצריך ליטוף. אוהדי בית"ר משוגעים עליו, היריבות לא מסוגלות לעצור אותו, וכך הוא הגשים את עצמו במדים הצהובים-שחורים. אם רק ינסה את כוחו מעבר לים, הוא עלול לגלות שכשחלומות מתגשמים, זה לא תמיד נעים.
בעניין הזה הוא מזכיר עוד כוכב גדול, עומר אצילי. אם ישאל, אצילי יספר לו כמה קשה בחו"ל, שם הוא התקשה להיקלט, וכמה הכי טוב בבית"ר, אותה העדיף על פני מכבי חיפה.
השאלה הגדולה – הישארות או מעבר לחו"ל
יש שחקנים שהם קלאסיים לבית"ר ירושלים, ושועה הוא אחד מהם. מועדון ירושלמי משפחתי ואוהב, אווירה משוחררת – האם שועה מסוגל להחליף את כל זה בקבוצה שאמנם משלמת פי שלושה, אבל מצפה בקוצר רוח שתצדיק כל פסיק בחוזה?
לא נורא, להישאר בבית״ר זה לא כזה מבאס. האוהדים שמפוצצים את היציעים, התקשורת שנמסה מהביצועים – אין סוף הריגושים. עם מציאות כל כך יפה, לא צריך לחלום. אין כמו בבית, ואין גדולה כמו בית״ר.
