ימיו הראשונים של מבצע “שאגת הארי" עטפו בשתיקה לא שגרתית את סמטאות שוק מחנה יהודה בירושלים. במקום ההמולה המוכרת של קונים ומטיילים נשמעו בעיקר אמירות וקריאות קצרות של הממהרים לדרכם – אל הממ"ד והמקלט שבבית.
ללא הרכבת הקלה ובתחבורה ציבורית מצומצמת, הגיעו לשוק רק מעטים. מי שהיה חייב להשלים מצרכים בסיסיים אחרי השבת וקנה במהירות ללא סקר מחירים, מתוך חנויות ודוכנים פתוחים למחצה.
איך התמודד שוק מחנה יהודה בירושלים עם האזעקות?
אך סוחרי השוק בירושלים הבינו מזמן כי איתנות מקור פרנסתם, היא נגזרת של סגולת הירושלמים – אלו היודעים להסתגל מהר למציאות משתנה. בתוך ימים בודדים, ההתראות בטלפונים והאזעקות הפכו לחלק משגרת היום, ותנועת המבקרים התעצמה. החשש לא נעלם, אבל החיים התחילו להתארגן סביבו. הירקנים, מצדם, לא ויתרו לרגע. הם הגיעו מוקדם בבוקר, פרקו סחורה טרייה וסידרו אותה בדקדקנות כמעט חגיגית. ברוקולי ירוק וטרי, תרמילי פול ירקרקים וצעירים, כרוביות לבנות כמו עננים קטנים במחיר השווה לכל נפש.
גם תרמילי החומוס הירוקים המכונים בפי הירושלמים “חמנה מלאנה”, זיכרון ילדות לוותיקי שוק מחנה יהודה, הוצעו למכירה ונחטפו מעל הדוכנים. התצוגה הזו הייתה יותר מאשר ממסחר, היא הייתה הצהרה: השוק פתוח, החיים ממשיכים.
איך חוזרים החיים לשגרה בשוק מחנה יהודה בירושלים בזמן מלחמה?
כך נבנתה החזרה הדרגתית, בין אזעקה לאזעקה: עצירה לקפה קטן, החלפת מילה עם אהוד הירקן, שמבטיח שבשבוע הקרוב חוזרים לשגרה מלאה, אמירה השואבת עוד ועוד קונים שביחד עם הבננות והתותים חודרת התקווה לליבם.
שוק מחנה יהודה בירושלים הוא ניצחי, ומשמש כמעין מדחום חברתי ומראה כיצד מתגברת עיר על פחדיה ומתחילה לנשום ולהשתחרר. השחרור הגדיל ראש, בשושן פורים, ברחובות הסמוכים לשוק, שם הצהלה ברחובות ניסים בכר ואגריפס, נמשכה, עד לא ידעו חוגגיה אם יש או אין יירוט באוויר. בתחפושות, מוזיקה ריקודים וצחוק, נהרו מאות החוגגים לברים ולבתי הקפה הסמוכים, כאילו החליטו יחד שלא לתת לפחד להאט את קצבה של ירושלים, כך שגם כשנשמעו פה ושם אזעקות, החגיגות לא פסקו.
כך פועל השוק הירושלמי כבר יותר ממאה שנה. הוא נסגר לרגע, מתכווץ, אך יודע כמה נאמנים בני בריתו. לא בהצהרות גדולות ולא בהודעות. בהרגלים הזורמים בעורקיו ובעורקי מוקיריו. הדינמיקה הצבעונית, חוויית הקנייה, פגישת המכרים, זוהי שאגתו הנצחית של השוק לאורך הדורות. שאגה המקבעת את העקשנות להמשיך לחיות ולהתגבר.
