רכב שנגנב מישראלית שהתאלמנה לאחרונה – והכיל מזכרות מבעלה המנוח וחפצים של בנה הלוחם – הושב לידי כוחות ישראליים, לאחר שהוסתר במחנה הפליטים אל־עמערי שבאזור רמאללה ומחרק דקות נסיעה מירושלים.
עם קבלת מידע מודיעיני ממשטרת מחוז ש"י, פעלו גורמים במנהל האזרחי ובצה"ל להשיב את הרכב בתוך זמן קצר.
מהגניבה – עד להשבה
החקירה העלתה כי מדובר באם ללוחם צה"ל שנפצע בקרבות בדרום, ובעלה נפטר זמן קצר לפני כן. ברכב היו פריטים בעלי ערך רגשי – מזכרות מתקופת הנישואין, תצלומים, חפצים אישיים, ואביזרים מבית החולים בו שוהה בנה.
הגניבה לא הייתה "עוד מקרה" של מעבר רכבים לשטחים – אלא מקרה שעורר הדים גם בקרב קצינים, בשל הרקע הרגשי החריג.
מיד עם איתור מיקום הרכב, הופעלו ערוצי תיאום – והרכב אותר בסמוך לכניסה למחנה הפליטים והוחזר בשלמותו.
רבע שעה מירושלים – והסיפור אחר לגמרי
מחנה הפליטים אל־עמערי שוכן מדרום־מזרח לרמאללה, במרחק של כ־15 עד 20 דקות נסיעה בלבד מירושלים. למרות השיוך הרשמי לרשות הפלסטינית, הקרבה הגיאוגרפית לבירה מעצימה את תחושת החיבור – ואת המתח.
(זה התחיל ברמלה – אבל בירושלים רק מחכים: "תשתיקו את המואזין")
במובנים רבים, אל־עמערי הוא מעין שכונה סמויה של המרחב הירושלמי: קרוב פיזית, אך מנותק פוליטית. השבת הרכב מדגישה את הקונטרסט הזה – בין האישי והמדיני, בין קו התפר למרקם החיים.
במשך שנים רבות, ירושלים נאלצת להתמודד לא רק עם שאלות של ביטחון, אלא גם עם תנועת רכוש ותחושות זהות שחורגות מגבולות העיר. כל גניבה, כל חפץ – ובעיקר כל השבה – מצטרפים לפאזל של עיר שמבקשת לחיות, אך תמיד מתמודדת.
