הטעות הטיפשית שביצע שוער בית״ר ירושלים מיגל סילבה במשחק ההפסד ברבע גמר גביע המדינה נגד בני יהודה – כשבדקה ה-71 ניסה לבעוט פתאום וללא כדור ברגלו של בן הדדי – צריכה לעלות לו במקום שלו בקבוצה.
התנהגותו השכונתית של סילבה עלתה עד כה לבית״ר ירושלים ביוקר. בגביע היא נשארה בעשרה שחקנים כשהיא בפיגור במשחק שאין ממנו חזרה, ולבסוף הודחה, ובתוך כך, כתוצאה מההרחקה היא נאלצה לשחק כמה ימים אחר כך במשחק העונה באצטדיון טרנר מול הפועל ב״ש ללא סילבה והפסידה. נזק מצטבר שיכול להרוס עונה שלמה.
אין זו הפעם הראשונה שסילבה גורם לפגיעה בקבוצה. זכורה יכולת חלשה מאוד שלו לפני כמה חודשים במשחק כואב בבלומפילד מול הפועל תל אביב, כשקיבל שני שערים באשמתו הישירה אחרי הדקה ה-90, שהובילו להפסד במשחק יוקרתי וקריטי. האם קליטתו הקלה של סילבה בבית״ר ירושלים המשפחתית גורמת לו להרגיש יותר מדי בבית?
האם למעשה רוב שוערי ליגת העל טובים יותר ממיגל סילבה?
מיגל סילבה הוא שוער בינוני. מעבר לקבלת החלטות לא נכונות וסיכונים לא נכונים, קריאת משחק ועמידה לא נכונה, מבחינת מהירות תגובה, הרי שגם ביציאה מהמקום, וכוח מתפרץ לכדורים – הוא לוקה בחסר. בנוסף, משחק הרגל הוא לוקח לעתים סיכונים מיותרים.
סילבה אמנם מצטיין באומץ ובמה שנקרא "שוער משוגע", אבל מבחינת אינסטינקט עם טכניקת שוערות הוא בינוני ומטה, ויש שמונה-תשעה שוערים בליגה שעולים עליו בכל פרמטר והם גם לא תופסים משבצת של זר.
כאן אנחנו מגיעים להופעה המושלמת של שוער המשנה, יונתן עוזר, במשחק העונה. ״הוא נתן הופעה טובה מאוד, מעבר ליכולת גבוהה הפגין ביטחון ושקט", כך פירגן לו שוער העבר המעוטר איציק קורנפיין. כעת, עוזר חייב להמשיך כשוער ראשון בבית"ר ירושלים.
