חקירת תחנת מוריה במרחב ציון מעלה כי בתוך הבית עמד פסנתר עתיק, שהיה ברשות המשפחה יותר מארבעים שנה. הילד שיחק בו יחד עם בן משפחה נוסף, כשהכול נראה רגוע ותמים.
בתוך שניות איבד הכלי הכבד את יציבותו, התהפך קדימה ומחץ את פלג גופו העליון של הילד. בת משפחה נוספת ששהתה בסמוך פרצה בזעקות, קראה לאב שנכח מחוץ לבית והשניים מיהרו לנסות לחלץ את הילד.
על רקע זה, הילד הועבר בדחיפות אל בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם נקבע מותו באופן רשמי.
ממצאי החקירה ושחרור הגופה
גורמי החקירה מתחנת מוריה השלימו את גביית העדויות ואיסוף הממצאים הראשוניים בבית המשפחה בהר גילה. לאחר בחינה של התמונה הכוללת ובהיוועצות עם פרקליטות מחוז ירושלים, שוחררה גופתו של הילד לידי משפחתו לצורך הבאתו למנוחות.
כך נסגר המעגל המשפטי הראשוני של האירוע, בעוד המשפחה נותרה להתמודד עם האבל הכבד. מכאן הדרך קצרה להצבת הדיון הרחב יותר על בטיחות בבתים.
נתונים על תאונות ביתיות ופציעות ילדים
הטרגדיה בהר גילה מצטרפת לתופעה רחבה הרבה יותר: לפי נתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, מדי שנה מתרחשים בישראל אלפי מקרים של פציעות כתוצאה מקריסת רהיטים וחפצים כבדים. עשרות מקרים מסתיימים במוות, בעיקר בקרב פעוטות וילדים צעירים.
(ההיסטריה במחנה יהודה: נוהל פיגוע אוטומטי בירושלים)
דו"חות משרד הבריאות מצביעים על כך שתאונות ביתיות הן בין גורמי התמותה המובילים של ילדים עד גיל ארבע, לצד טביעות ותאונות דרכים. נתונים אלה ממחישים עד כמה חיונית העלאת מודעות הציבור והקפדה על עיגון רהיטים וכלי נגינה כבדים לקירות. מכאן הדרך קצרה להבנה שהלקח הכואב מירושלים חייב להפוך לשינוי התנהגותי ממשי בכל בית.
