הצעת החוק ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי", זוכה לגינוי והתנגדות מצד לא צפוי – הפלסטינים מזהירים מפניה בשל חששם כי החוק נועד להעצים את המהלכים של ישראל ל"ייהוד" מתחם הר הבית בירושלים, לאפשר בו פולחן יהודי חופשי ומלא ולפגיעה בזהותו האסלאמית של מסגד אל אקצא.
מה כולל חוק ההגשמה של הזהות היהודית במרחב הציבורי?
בין שלל הצעות החוק שאישרה שלשום, יום רביעי, הכנסת בקריאה טרומית, היה גם החוק ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי", המכונה ע"י האופוזיציה "חוק ההדתה". הצעת החוק, אותה יזמו חברי הכנסת גלית דיסטל־אטבריאן (ליכוד) ואליהו ברוכי (לשעבר יהדות התורה), ושאליהם הצטרפו חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ואריאל קלנר (ליכוד), התקבלה ברוב של 49 חברי כנסת שתמכו בה אל מול 35 מתנגדים.
ההצעה מבקשת לעגן בחקיקה את נוכחותם של סממנים יהודיים דתיים והנחלת ערכי מסורת במוסדות ציבוריים, בשירותי המדינה ובמרחבים הציבוריים. בין סעיפיה נכללות הוראות המאפשרות, ואף מחייבות במקרים מסוימים, שילוב תכנים דתיים ופעילות תורנית במתקנים הממומנים על ידי הציבור, וכן הגמשת האיסור על הפרדה מגדרית באירועים תחת חסות ציבורית. ההצעה כוללת איסור על הפרעה להנחת תפילין או לתפילה במרחב הציבורי וסממני פולחן יהודי אחרים.
האופוזיציה וארגונים חברתיים מתחו ביקורת חריפה על הצעת החוק, בטענה כי החוק יוביל להדרת נשים, משום שיכשיר הפרדה מגדרית ויפגע בזכויות נשים במרחב הציבורי. עוד טוענים המתנגדים כי החוק יעצים את הכפייה הדתית, יוביל לפגיעה בצביון של המדינה ויכפה אורח חיים דתי על הציבור החילוני והליברלי. כמו כן, לשיטתם של המתנגדים, החוק יגרום לפגיעה במיעוטים מאחר והוא מתעלם מהאופי הרב-תרבותי של ישראל ופוגע בחופש מדת.
מדוע הפלסטינים מזהירים משינוי הסטטוס קוו בהר הבית?
אל המתנגדים לחוק הצטרפו הפלסטינים. בהודעה מטעם משרד המושל בירושלים צוין: "אנו מזהירים מפני הסכנות החמורות הנובעות מהצעת החוק הישראלית החדשה שאישרה הכנסת אתמול בקריאה טרומית, והמתירה סממנים דתיים במרחב הציבורי".
"הסכנות" אותן הפלסטינים צופים הן: ערעור הסטטוס קוו בהר הבית – החשש העיקרי שהם מביעים הוא שהגדרת הר הבית כ"מרחב ציבורי" במסגרת החוק, תאפשר ליהודים לקיים בו תפילות וטקסים דתיים באופן רשמי. כך תפילות, הנחת תפילין, השתחוויות, הכנסת ארבעת המינים בסוכות והבאת קורבנות בפסח, יהפכו לחזון בלהות בראייתם.
עוד חוששים הפלסטינים מנטרול סמכויות הוואקף: החוק ימנע, לטענתם, משומרי המסגד ומאנשי הוואקף לאכוף את האיסור על תפילות לא מוסלמיות במקום, כיוון שהמתפללים היהודים יהיו מוגנים תחת החוק המונע "התערבות בפרקטיקה דתית".
כמו כן מביעים הפלסטינים חשש משינוי זהות המתחם: הם רואים בחוק שלב בדרך ל"חלוקה של הזמן והמרחב" (דומה להסדר במערת המכפלה), מה שיוביל, להבנתם, למחיקת האופי האסלאמי הבלעדי של האתר.
ולבסוף, הפלסטינים חוששים מהכשרה משפטית לפולחן יהודי – השימוש במונח המשפטי "מרחב ציבורי" נתפס בעיניהם כמניפולציה משפטית שנועדה להפוך את מסגד אל-אקצא מאתר דתי מוסלמי לאתר ציבורי-ישראלי שבו חלה ריבונות דתית יהודית.
