צאצאיו של שייח' אחמד אל-דג'אני (1496-1561), מי שהופקד ע"י הסולטן העות'מאני סולימאן המפואר לשמור על קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים, נדהמו להיווכח ביום רביעי בבואם לפקוד את קברו, כי לתוך המבנה ההיסטורי שלצד הקבר פלש יהודי, שהפך את מונומנט ההנצחה לבית מגוריו.
הקבר ומונומנט ההנצחה ("קבר שייח'") מצויים בירושלים, בתוככי בית הקברות המוסלמי העתיק, בליבו של גן העצמאות ובפאתיה המערביים של שכונת ממילא ההיסטורית. הצאצאים הנדהמים מיהרו להזעיק למקום את שוטרי מחוז ירושלים ועובדי עיריית ירושלים, ואלה מיהרו לפנות את הפולש וחפציו מהמבנה. לטענת הצאצאים, כעבור מספר שעות חזר הפולש למקום וניסה לשוב ולהיכנס לתוך המבנה, בטענה כי הוא מתגורר בו כבר שנים רבות. במהלך העימות עם הצאצאים, הודה בפניהם הפולש כי הסיר מקיר המבנה לוחית הנצחה בשפות עברית ערבית ואנגלית שהייתה קבועה בו.
(תמיד כשאתם מסתובבים בגן העצמאות תגידו תודה שלא נתקלתם בריח של הבואשית ששולט מרחק שני קילומטר משם – כאן)
מקדש? "המתנחל" הציב רהיטים בתוך המבנה
ראש ועדת הטיפול בבית הקברות האסלאמי בירושלים, חג' מוסטפא אבו זהרה, שנלווה לצאצאיו של אל-דג'אני התייחס לפלישה: "מונומנט זה שייך לסבא רבא של משפחת דג'אני, שייח' אחמד דג'אני. "מתנחל", בהיחבא, פלש ל"מקדש" והסיר את הלוחית המתעדת את שנת המוות ומאשרת את זהותו של הקבור. ספרי היסטוריה מוכיחים גם הם את קיומו של הקבר במקום זה. ה"מתנחל" הציב רהיטים בתוך המבנה, ואנחנו מצידנו נפעל להוכיח שמבנה זה הוא היסטורי".
צאצא של אל-דג'אני, הנקרא על שמו, הוסיף: "זוהי מתקפה חדשה על בית הקברות ועל המונומנט, שמתווספת לעבירות הרבות שהפכו לשגרה וחוזרות על עצמן. השייח' אחמד אל-דג'אני היה מלומד, קדוש וצדיק, והיה קשור ישירות למקדש (קבר) הנביא דוד בעיר העתיקה". לדבריו, המשפחה מבקרת במקום באופן קבוע, וכך גם ועדת הטיפול בבית הקברות.
(10 דקות מגן העצמאות – בשכונת רחביה: האיראנים עוקבים אחרי ראש העיר משה ליאון? מה מעניין אותם? בכתבה הזו)
שושלת משפחתית – מהר ציון ועד ראש העיר ירושלים
שייח' אחמד אל-דג'אני (أحمد الدجاني) היה איש דת מוסלמי בולט בירושלים במהלך המאה ה-15 וה-16. משפחת אל-דג'אני טענה לייחוס מהנביא מוחמד עצמו, דרך הענף ההאשמי. הוא נודע כמנהיג סופי חשוב בירושלים וראש הסופים בפלשטינה.
אל-דג'אני מונה על ידי הסולטן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1529 למשמורן (אחראי) על מתחם קבר דוד המלך בהר ציון. בעקבות תפקיד זה, הוא ומשפחתו קיבלו את הכינוי "אל-דאודי". שמו המלא מופיע במקורות שונים כגון שייח' אחמד שיהאב א-דין אל-דג'אני או אל-סייד שייח' אחמד בן עלי אל-דג'אני. בני המשפחה החזיקו בכ-50 בתי מידות באזור הר ציון, שנודעו כחלק מ"השכונה הדג'אנית" ("חארת אל-דג'אניה") והיוו חלק מההקדש המוסלמי (וואקף) באזור.
לאורך ההיסטוריה, בני משפחת דג'אני היו מעורבים בניהול דתי ופוליטי בירושלים, וחבריה כללו מלומדים, מנהיגים פוליטיים ואקדמאים. לדוגמא, עבד אל-רא’וף אל-דג'אני היה ראש העיר הראשון של ירושלים ב-1863, ועארף פאשא אל-דג'אני שימש כראש העיר בשנים 1917-1918.
