מחאה מול הקונסוליה הצרפתית בירושלים
חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, פתח הבוקר (חמישי) במחאה על המהלך הצרפתי "לשכה" מול בניין הקונסוליה בירושלים, בה הוא מקבל את קהל התומכים. כך יוכל גם הקונסול הצרפתי לראות כי ברחוב שלשיטתו מצוי ב"מדינת פלסטין", ממוקם, קבל עם ועדה, משרדו של חבר כנסת בישראל. לקהל המגיע ל"לשכה" אומר ח"כ אילוז: "לא נכון שתהיה שם קונסוליה שתשרת את האויב. אם הם רוצים – שיפתחו ברמאללה".
דרישה לביטול חניות הקונסוליה הצרפתית
נוסף אליו, סגן ראש העיר ירושלים מסיעת 'מאוחדים', אריה קינג, יוזם שורה של פעולות: הוא פנה לראש אגף התברואה בעירייה וכן לראש העיר, משה ליאון, בדרישה להפסיק את פינוי האשפה מבניין הקונסוליה – "שיבקשו מהרשות הפלסטינית שתפנה להם". כמו כן דורש קינג לבטל את האישור שניתן לקונסוליה הצרפתית ל-24 חניות שמורות ברחוב – "רוצים חניה שמורה? שיחנו ברמאללה, שכם או בעזה".
הצעה לשנות את שם רחוב אמיל בוטה לדרייפוס
כמו כן פנה קינג לשר החוץ גדעון סער בדרישה "לסגור את הקונסוליה שמייצגת את האויב". עוד הודיע סגן ראש העיר קינג כי בדעתו להעביר החלטה בוועדת שמות הרחובות העירונית על החלפת שם הרחוב שבו ממוקמת הקונסוליה, מרחוב ע"ש אמיל בוטה שהיה קונסול צרפת בירושלים, לרחוב אלפרד דרייפוס, על-שם הגנרל היהודי צרפתי שהיה קורבן לרדיפה אנטישמית ע"י הצרפתים.
בנוסף יוזם קינג הפגנה ביום ראשון הקרוב, ה-28.9.2025, מול בניין הקונסוליה. בפנייה לציבור הוא מציין: "תגיעו עם דגלים, עם שלטים בצרפתית ועם הרבה מוטיבציה למאבק נגד תומכי הטרור הנאצי".
(כתובת הקונסוליה הצרפתית בלב ירושלים: הרחוב נרשם – פלסטין)
פול-אמיל בוטה והקונסוליה הצרפתית בירושלים
פול-אמיל בוטה (Paul-Émile Botta) היה דיפלומט וחוקר צרפתי בן המאה ה-19, שנודע כחלוץ הארכיאולוגיה במסופוטמיה. ב-1843 חשף את חורסבאד, אתר הארמון של המלך האשורי סרגון השני, והביא לעולם ממצאים משמעותיים, כולל כתובות ותבליטים. תגליותיו הניחו את היסודות לחקר התרבות האשורית והשפיעו על הארכיאולוגיה המודרנית. פול-אמיל בוטה היה הקונסול הכללי הצרפתי בירושלים בשנים 1844-1855 ועל שמו נקרא הרחוב בו שוכנת הקונסוליה במערב ירושלים מאז שנת 1932.
אלפרד דרייפוס והמאבק באנטישמיות בצרפת
אלפרד דרייפוס (Alfred Dreyfus) היה קצין צרפתי יהודי שהפך לסמל במאבק נגד אנטישמיות במשפטו הידוע לשמצה בסוף המאה ה-19. ב-1894 הואשם בריגול לטובת גרמניה על סמך ראיות מפוברקות, ונידון למאסר. הפרשה חשפה דעות קדומות בצבא ובחברה הצרפתית, והובילה למאבק ציבורי, אותו הוביל הסופר והעיתונאי אמיל זולא, שחילק את האומה הצרפתית, עד שזוכה ב-1906.
