עונת הבמיה בשיאה, התענוג הקיצי חוזר לשוק מחנה יהודה בירושלים.
אבל למה היא עולה כמו קוויאר?
במיה היא ירק של אהבה או דחייה. היא חזרה בגדול, ואי אפשר לפספס אותה. אמרת החופש הגדול בירושלים – אמרת במיה.
מחנה יהודה 2025 – יש גם באריזות
שעת צהריים מוקדמת ודוכני שוק מחנה יהודה מתחילים להוריק. אמצע השבוע והקונים הירושלמים כבר מתחילים לסגור את תפריט השבת בראשם. אחרי הגעה די מפרכת לשוק בגלל שיבושים ברכבת הקלה, ישנם כבר הנמצאים בין הקישואים, השעועית הירוקה, השעועית הצהובה ושפע תרד וברוקולי, מעל כולם מככבת המלכה התורנית – הבמיה.
השנה היא מופיעה בסגנונות אחדים, שטרם נראו בשוק הוותיק. הבמיה המצויה והמוכרת מוטלת בתפזורת הבאה: ליד הירקן – הבמיות הבוגרות והקשות, ליד הקונים – הרכות, הטריות והמפתות. הבעיה, שהקונה לא תמיד רשאי לבחור.
(כשהפול היה המלך – הכוכב החדש של השוק: הירוק הזה משגע את מחנה יהודה)
בשוק מחנה יהודה 2025, תקופה שאחרי המלחמה עם איראן, מופיעה הבמיה באריזות פלסטיק ובקופסאות. מראה נדיר בחיי הבמיה ובחיי הקונים.
ליד החנות של אבו חסאן, ברחוב פרי חדש, עומדת קבוצת בחורות עדויות, מטופחות וציפורניהן העשויות רק מסגירות את התוצאה: הן לא קונות במיה, ולא מתעסקות עם הירק הדביק הזה.
"יש במיה קטנה, יש מצרית, ארוכה או קצרה", אומר לי אבו חסאן ומסביר: "אני מביא את הבמיה מהעיר העתיקה".
משדות העוטף – לדוכן בירושלים
הבמיה, שמרגישה ירושלמית לגמרי, מחכה לקונים הרציניים שיכינו ממנה מטעמים עם בשר ועגבניות, שום ולימון. המחיר לק"ג נע בין 30 ש"ח ל-40 ש"ח.
מה הביא לגובהו של המחיר?
על זה עונה לי גבי מרחוב בית יעקב בפתחו של השוק – דוכניו עמוסים בצמחי תבלין ירוקים, בחצילים סגולים וזעירים וכמובן, במיה: "כל הירקות שבחנות נקטפו מבאר טוביה ומשדות העוטף. הבמיה, צמח רגיש – דורש השקיה מדויקת, קטיף יום-יומי וקפדני, הדברת מזיקים מאוזנת וכוח אדם צמוד". כל אלו לא היו זמינים כבר קיץ שני, מאז השבעה באוקטובר, וגבי מבהיר: "הבמיה חייבת להגיע לשוק יום אחרי הקטיף וכל עיכוב גורע מאיכותה".
לא טעם ילדות – טעם של בוגרים
אך העונתיות והזמניות לא מתחשבות במחיר, והבמיה נכנסת אחר כבוד לסיר.
מדובר בצמח עשיר בברזל, ויטמין C וסיבים תזונתיים, מאזן סוכר, מפחית כולסטרול ומשפר עוד כמה בעיות פיזיולוגיות. הסוד הוא בהכנה – טיגון קצר, לפני כל סגנון בישול והמון שום.
(איך מגיעים לשוק מחנה יהודה – כך תיסעו, בעיר שלא מקלה עליכם)
ב"פרלמנט" הקרוב לדוכן הירקות, אתה תשמע מה ששמענו כאשר הוזכרו חצילים, פול, קישואים וכרובית. זה אוכל למבוגרים, לא לילדים. מה לילדים ולבלאדי הזה? תן להם צ'יפס, נקניקיות, המבורגר ופלאפל. אך בתהליך התבגרותו של האדם, הטעמים משתנים. אנו המבוגרים שלא אהבנו שום ירק למעט עגבנייה או מלפפון, אוהבים את הבמיה, ואת יתר ירקות השדה האחרים שאמא בישלה, אך חטפה מאיתנו פרצוף מסרב.
בגילנו – מחכים לעונה, ובוחרים את הבמיה כמו תכשיט יקר, ונשלם כמה שנשלם.
