המאבק בין עיריית ירושלים לבין הכנסייה היוונית-אורתודוכסית מסלים ועומד על סף פיצוץ. ב-6.8.2025 הוציאה עיריית ירושלים צווי עיקול לכל חשבונותיה של הכנסייה בבנקים בישראל ובכך שיתקה למעשה את פעילותה של הכנסייה. העירייה טוענת לחובות ארנונה בסכומי עתק מצד הכנסייה, שטוענת מנגד כי יש לה פטור גורף מתשלום ארנונה וכי מדובר ב "רדיפה" ו"התקפה" מצד הרשויות הישראליות.
משבר דתי ופוליטי בירושלים
אנשי הכנסייה מציגים את המצב כמשבר דתי, פוליטי וכלכלי שמטרתו לגרש את הנוצרים מירושלים – ומי שקפצו על העניין כמוצאי שלל רב, הם הפלסטינים, שמלבים את הסכסוך וטוענים כי הוא חלק מתוכניתה של ישראל ל"ייהד" את ירושלים ולדחוק ממנה את רגלי הנוצרים והמוסלמים כאחד.
הסכסוך נמשך כבר מעל עשור. בשנת 2018, בתקופת כהונתו של ניר ברקת כראש העיר, פרץ משבר דומה וגם אז הוטל עיקול על חשבונות הכנסייה, אלא שאלו היו ימים אחרים ובהתערבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסכסוך ארך אז שלושה ימים בלבד והסתיים לשביעות רצון שני הצדדים – העירייה קיבלה כפיצוי כספים מאוצר המדינה ואילו הכנסייה קיבלה פטור. האם הפעם ימצא ראש הממשלה זמן ורצון לשוב ולטפל בעניין, בטרם יהפוך לסכסוך בין ישראל לעולם הנוצרי?
חובות ארנונה ונכסים מסחריים
ביסוד הסכסוך עומדת השאלה בדבר היקף הפטור מארנונה לו זכאים מוסדות דת. אין חולק על כך שהמבנים המשמשים לפולחן דתי פטורים מחבות המס. כך לגבי בתי כנסת, מסגדים, כנסיות ומנזרים. אלא שבעוד עיריית ירושלים טוענת כי הפטור אינו חל על מבנים בבעלות הכנסייה המשמשים למטרות עסקיות ומסחריות, טוענת הכנסייה כי הפטור הינו גורף והיסטורי, עוד מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט ונמשך עשרות שנים גם במדינת ישראל.
לטענתה של עיריית ירושלים, מדובר בפעולת אכיפה שגרתית ומתחייבת, שמטרתה להבטיח שוויון בפני החוק. העירייה דוחה את הטענות לפגיעה מכוונת ומסבירה כי החוב הוא בגין נכסים מסחריים ולא בגין נכסי קודש. העירייה מדגישה כי אין בכוונתה לגבות ארנונה על כנסיות, בתי תפילה או מקומות קדושים. החוב נוצר על מבנים שמפיקים רווחים, כמו בתי מלון, מסעדות וחנויות, ועל כן אין סיבה לפטור אותם ממס.
(העץ קרס על רכב נשיונל ג'יאוגרפיק – בלב עבודות תשתית בירושלים)
סיקור בינלאומי והשלכות לירושלים
עוד טוענת עיריית ירושלים כי התושבים היהודים, המוסלמים והנוצרים שאינם גופים דתיים, משלמים ארנונה מלאה על נכסים מסחריים, ועל כן אין הצדקה לתת לכנסייה פטור. העירייה מציינת כי הכסף הנגבה מהמיסים מופנה לשירותים ציבוריים חיוניים לכלל התושבים, כולל הקהילה הנוצרית, כגון ניקיון, תאורה ותחבורה.
לדברי העירייה, הוטלו בעבר עיקולים וניסיונות גבייה מגוונים, אך הכנסייה התעלמה מהם. העירייה טוענת שהעיקול הוא המוצא האחרון, לאחר שכל ניסיונות ההידברות כשלו.
העירייה פרסמה הצהרה רשמית בה היא מביעה צער על ההסלמה, אך מציינת כי עליה לפעול באחריות ובשקיפות למען כלל תושבי ירושלים. היא גם קראה לכנסייה לשבת לשולחן המשא ומתן ולמצוא פתרון שימנע התערבות נוספת של רשויות האכיפה.
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, יחד עם נציגים מכנסיות נוספות בארץ הקודש, מותחת ביקורת חריפה על המהלך. שם טוענים כי העיקול מפר הסכמים היסטוריים (הסטטוס קוו) שמעניקים לכנסיות פטור גורף מתשלום מיסים על נכסים המשמשים למטרות דתיות וציבוריות. לטענתם, העירייה נקטה בצעד חד-צדדי ואלים למרות שיחות שהתנהלו בין הצדדים, והפרה הבטחות קודמות שלא לנקוט בצעדים כאלה.
הכנסייה טוענת שהעיקול הוא חלק מ"קמפיין שיטתי" שמטרתו לפגוע בנוכחות הנוצרית בארץ הקודש ולערער את מעמדה.
(שחרורו של בכיר החמאס חזרה לירושלים – המערכת דרוכה)
סערה תקשורתית בינלאומית סביב ירושלים
הסיקור העולמי של הסכסוך רחב מאוד. גורמים רשמיים פלסטינים, כמו הוועדה הנשיאותית לענייני כנסיות בפלסטין, מתייחסים לעיקול ומכנים אותו "תקיפה ישראלית חסרת תקדים", שנועדה להחליש את הנוכחות הנוצרית בירושלים.
באופן זה מסקרים את הנושא גם כלי תקשורת אסלאמיים ובראשם רשת "אנאדולו" הטורקית. גם כלי תקשורת נוצריים מדווחים על האירוע. הדיווחים מציגים את עמדת הכנסייה וקוראים לממשלות ברחבי העולם ולגורמים דיפלומטיים להתערב ולפעול לביטול העיקול.
