קיץ 2025 בירושלים, ברקע מלחמה עם איראן וכוננות ספיגה יומיומית של ירי טילים, שהות במרחבים המוגנים וחופש גדול מבתי הספר בעיר שהחל מוקדם – מוקדם מדי. אבל עונת האבטיחים פורצת את הדוכנים בשוק מחנה יהודה, שם כבר לא צועקים " על הסכין". בדור הזה רוצים לקצר את הדרך, ואולי גם למהר הביתה אל הממ"ד, אז היו מעדיפים להשמיע לבינה המלאכותית צלילי טפיחות על כמה אבטיחים, ושהיא כבר תבחר את האדום, המתוק והמוצלח ביותר. נראה שאורח החיים בירושלים בירתה של מדינה במלחמה – עוד יביא לכאן קדמה שכזו בקרוב.
המתיקות של העולם – המלך של הקיץ
בינתיים, דוכן האבטיחים המפורסם של אמנון ליד מסעדת "אמא" בקצה רחוב אגריפס ממלא את ייעודו העונתי. האבטיחים מקדמים שם את באי השוק החוזרים מכיוונו של גן סאקר – עם פרי בשל, מרענן, המתוק של העונה. אבטיח קר.
אבטיח הוא לא רק פרי – הוא סמל הקיץ הישראלי. לא עוד ירק או פרי שולי שעומד לו בפינה ומתחרה עם שותפו לחלקת השדה – המלון. האבטיח – מלך הקיץ – נכנס כמפקד המיקשה אל שוק מחנה יהודה, ותופס שליטה מלאה על צבעי הדוכנים, טעמי הרחוב וקצב הלב של ירושלים.
(תותים בגן התות כבר קטפתם ישר מהעץ אל הפה? שתי דקות הליכה משוק מחנה יהודה)
בשבועות האחרונים, כל מי שעובר בין הסמטאות הריחניות של שוק מחנה יהודה בירושלים מרגיש את זה – הרגע המדויק שבו הקיץ מכה כמו תוף בלב העיר. חתיכות אדומות, מבטיחות ומחייכות, קורצות מכל דוכן. גרעיניו השחורים של מר אבטיח, נוצצים כמו עיניים קטנות וערמומיות, וקליפות ירוקות נפתחות כמו ספר עתיק שמספר סיפור של עונה.
כל נגיסה מפגישה אותך עם טעמו של גשם החורף. זוהי, כמו שאומרים בשוק, "אשכרה" מתיקות העולם. גן העדן באמצע החיים. ירקנים רבים ברחובות האשכול ועץ חיים פורסים את האדום והעגלגל הנבחר לחצי, מציעים טעימה מרעננת, שתגרור עוד טעימה ואחריה ימצא האבטיח את עצמו בסל הקניות.
"זה כמו לפצח שיר", אומר אורי, מוכר ותיק בשוק שכבר 30 קיצים פורס אבטיחים במיומנות של סמוראי. "אתה שומע את הצליל של הסכין – ‘קלאק!’ – וכבר יודע אם פגעת בפרי הנכון או לא. זה לא רק מראה, זה מוזיקה".
מיץ אבטיח – ברוח האופנה, עם נענע
וגם החדשנות לא מאחרת לבוא: מיצים קפואים של אבטיח עם נענע, סלטים קרים עם פטה ושמן זית, קינוחים מרעננים שזולגים מהדוכן אל הרשתות החברתיות. השוק לא רק מגיב לעונה – הוא ממציא אותה מחדש. האבטיח, מסתבר, הוא לא רק סמל של קיץ אלא גם ראי של העיר. הוא מלא ניגודים – פשוט ומתוחכם, כבד אבל קליל, מוכר אך תמיד מפתיע. בדיוק כמו ירושלים עצמה.
(איפה שותים את המיצים הכי טעמים שיש לשוק מחנה יהודה להציע? ואיפה את הכי מקוריים? ובכן, די בטוח שכאן)
פלח האבטיח שזכרונו חקוק בראשי הוא זה שהתכבדנו בו בסוף יום הכיפורים בבית הכנסת בית היתומים בירושלים. מגש ענקי של רצועות אבטיח סיים את הצום. מיותר מלתאר את טעם האושר, המרגיע והמשובב של כל ביס וביס. היה זה אבטיח קסום שחולק לכל המתפללים, השיב את נפשם וכוחם להמשיך ולהתמודד עם השנה החדשה.
אז אם עוד לא ביקרתם בשוק מחנה יהודה הקיץ – קחו לכם שעה, פתחו את הלב (והפה), ותנו לאדום לפרוץ פנימה. כי בשוק הזה, עונת האבטיחים היא לא סתם עונה – היא חגיגה.
