רחוב השלשלת במזרח ירושלים: הצו ההיסטורי מאיים להצית משבר

ביומו האחרון בתפקיד, לאחר שכבר התפטר ובטרם נכנסה התפטרותו לתוקף, הנחה שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, לממש הפקעת נכסים המוחזקים בידי פלסטינים באזור הרובע היהודי במזרח ירושלים – זאת על בסיס צו שהוצא מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אך בשל הרגישות, מעולם לא מומש, במהלך עשרות השנים שחלפו מאז.

מימוש הצו בירושלים, אם אכן יעשה, עלול לעורר משבר מדיני מול מדינות ערב ולהצית עימות דתי ולאומי סביב אזור רגיש. המדובר בנכסים המצויים ברחוב השלשלת (באב אל סילסיליה), בסמוך לכותל המערבי, הר הבית ומסגד אל אקצא. לאחר מלחמת ששת הימים הופקע בפועל רק מקצת מהשטח שנכלל בצו, לצורך הגדלתו של הרובע היהודי, אך הנכסים הניצבים בחזיתו של רחוב השלשלת לא הופקעו מעולם, בשל הרגישות הדתית והמדינית שנודעת להם – אז, כמו גם עתה.

 במכתבו לחברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי, שהנכסים נמסרו לניהולה, מציין השר פרוש כי "מדובר ברחוב בעל חשיבות אסטרטגית והיסטורית אשר מתבקש שנפעיל בו את הריבונות ונממש את הבעלות על נכסים אלו. אני סבור כי מימוש הבעלות יביא בטווח הארוך לתוספת ביטחון עבור תושבי ומבקרי הרובע היהודי". את מכתבו סיים השר פרוש בציטוט הפסוק מספר זכריה: "וּבָנִיתִי אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְרִחַמְתִּיהָ".

לנכסים חשיבות היסטורית ולאומית בקרב הפלסטינים, והנחייתו של השר מעוררת – כבר בשלב זה וכשעדיין לא ברור אם תוביל להפקעה בפועל – סערת רגשות בקרבם.

בין היתר מדובר על מבנה המכונה 'בית ספר (מדרסה) א-טשתמוריה'. זהו מבנה מהתקופה הממלוכית, שבמקור שימש כבית ספר חשוב ביותר לחינוך ולהוראת האסלאם. הוא ניצב סמוך לכותל המערבי ברחוב השלשלת 106, בעיר העתיקה של ירושלים, מזרחית למפגש הרחוב עם רחוב משגב לדך. זוהי אחת משלוש מדרסות שנבנו בתקופה הממלוכית באזור זה שסביב הר הבית.

המבנה נבנה בשנת 1382 על ידי האמיר הממלוכי טשתמור אל-עלאא'י שעל שמו הוא נקרא. המבנה אינו משמש יותר לייעודו המקורי. החלק ששימש ככותאב (בית ספר) הוסב לחנויות, ואילו הקומות העליונות משמשות למגורי משפחות פלסטיניות. בקומת הקרקע שוכנים כיום המשרדים של המועצה האסלאמית העליונה, בראשותו של שיח' עכרמה סברי, מי שהיה בעברו המופתי של ירושלים ונודע כיום כאחד מאנשי הדת הקיצוניים ביותר ומסית ראשי בכל מה שנוגע לטענות בדבר "ייהוד" הר הבית ומכירת קרקעות ליהודים.

עוד מדובר בנכסים נוספים בעלי חשיבות היסטורית לפלסטינים כמו "חאן אל-פאחם", שכשמו שימש לסחר ואחסון פחמים; "שוק השוואיין", שוק תוסס שמשמש לצורכי בישול וצליית בשרים; "שוק אל-מביידין" ששימש אומנים שעסקו בהלבנת בדים ועבודות טקסטיל.

הפלסטינים קושרים את הנחייתו של השר פרוש גם לפעילותם של אנשי המוראביטון, אותם פעילים פלסטינים שלשיטתם מגינים על מתחם מסגד אל אקצא ועל המבנים שבחצרותיו, מפני התנכלות של לא מוסלמים, בעיקר יהודים. אחרי שגורשו מהר הבית, בשל ההפרעות לביקורי יהודים בהר, הם נוהגים להתאסף לאורך רחוב השלשלת ובסמוך לשער השלשלת המוביל להר הבית. בראייתם של הפלסטינים, הפקעת הנכסים ברחוב השלשלת נובעת גם מהרצון הישראלי לדחוק את רגליהם של המוראביטון ולהרחיקם עוד יותר מהר הבית.