שאפו גדול לשחקני בית״ר ירושלים על הניצחון הנאה 3:1 על בני ריינה בחוץ במוצאי שבת. השחקנים הצהובים-שחורים הראו שיש להם אופי כשהתגברו על הפיגור המהיר שאליו נקלעו, אחרי שדור חוגי נגע בכדור בידו וגרם לפנדל. במשחק כל כך אמוציונלי, ומול יריבה שהיא סוג של כבשה שחורה של בית"ר ירושלים, זהו ציון דרך, מה גם שהיכולת השתפרה, ונמחק הרושם מההפסד המשפיל בבלומפילד להפועל תל אביב והאוהדים של הקבוצה שוב בעננים.
למה מגיע לבני ריינה לחטוף מבית"ר ירושלים?
לבני ריינה מגיע לחטוף מבית"ר ירושלים כי חלק מהקהל שלה – כמו שקורה עם האוהדים של בני סכנין – כפוי טובה. אם חלקם של אוהדי ריינה כלל אינם בעד מדינת ישראל, שישמרו את הרגשות שלהם לעצמם. ברגע שהם נשארים בישיבה בהמנון הלאומי, ולא מכבדים – הם שורפים את הגשר.
חלק מהערבים במדינה, שנהנים משווין זכויות בכל התחומים, מרגישים מקופחים ולא מהססים להביא את המטען הרגשי הזה למגרשים, וצריך לעשות לזה סוף.
בית"ר ירושלים נגד קבוצת ערביות – גם הירושלמים טועים
בין בית"ר ירושלים לקבוצות הערביות בליגת העל יש היסטוריה טעונה, אך יש לומר ביושר – הקהל הירושלמי טועה ביחס שלו לערבים. אי אפשר לפסול אוכלוסייה של שני מיליון איש, רק בגלל שחלק לא גדול ממנה תומך באויבי ישראל. בדיוק כמו שאוהדי ריינה שוגים בזה שהם מערבים ספורט בפוליטיקה, כך אוהדי בית"ר צריכים להפסיק עם זה ולהתרכז בעידוד הקבוצה שלהם. לחלק גדול מאוהדי בית"ר אין בעיה לקבל שחקן ערבי בקבוצה שלהם, כך שיש תקווה לדו קיום במדינה.
(שוערה המיתולוגי של הפועל ירושלים על אשתו המנוחה – "ראש הבית")
כך או אחרת, הניצחון הזה של בית"ר ירושלים על בני ריינה, מפני שיש לו משמעות הרבה מעבר לנקודות, צריך להעלות את בית"ר על האוטוסטראדה לצמרת הגבוהה. היכולת המשופרת והביצועים המרגשים מעיפים את הדמיון וקשה לחכות למשחק הבא. יאללה בית״ר לתת בראש, רוצים עוד.
