רמדאן והנפיצות: מיהו פאדי עליאן שהורחק מהר הבית?

פאדי עליאן, אחת הדמויות המרכזיות במנגנון הביטחון של הוואקף הירדני בהר הבית בירושלים, המשמש כראש השומרים (אחראי משמרות השומרים) במתחם מסגד אל-אקצא, הורחק מיד בתחילת השבוע, יום ראשון, משטח הר הבית ומבואותיו למשך 6 חודשים. המטרה המרכזית היא למנוע את נוכחותו במתחם ההר במהלך חודש הרמדאן, האמור להתחיל בעוד ימים ספורים.

על צו ההרחקה חתום מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, ניצב אבשלום פלד. בדברי ההנמקה לצו צוין כי "הדבר נחוץ לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש".

יצויין כי במהלך השבועות האחרונים, ולקראת רמדאן 2026, הורחקו עד כה מהר הבית מעל 100 פעילים המוכרים למודיעין כמסיתים ומחוללי הפרות סדר.

מה תפקידו של פאדי עליאן בהר הבית?

פאדי עליאן, כבן 40, תושב העיירה עיסאוויה הסמוכה להר הצופים, החל את עבודתו כשומר במסגד אל-אקצא בתחילת שנת 2015. כראש שומרי הוואקף, הוא אחראי על ניהול מערך האבטחה המוסלמי במתחם, הכולל פיקוח על כניסת מתפללים, אך עליאן רואה את תפקידו המרכזי כשמירה על מסגד אל אקצא מפני "פלישות היהודים".

לעליאן עימותים תדירים עם כוחות הביטחון הישראליים, בעיקר שוטרי מחוז ירושלים המופקדים על שמירת החוק והסדר הציבורי ועם מבקרים יהודים העולים להר הבית. עליאן נעצר והורחק מהר הבית פעמים רבות, בעיקר בשל הפרעה לעבודת השוטרים ובמספר הזדמנויות גם תקיפתם.

בשנים 2021-2024, ריצה עליאן שלוש שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות טרור. הוא הואשם בכך שרכש ואחסן נשק (תת-מקלע מסוג "קרלו"), אותו העביר לקרוב משפחתו, אשר ביצע באמצעות נשק זה שלושה פיגועי ירי במהלך שנת 2021 נגד שוטרים וניידות משטרה בכפר עיסאוויה ובסמוך לבית החולים הדסה הר הצופים. החקירה העלתה כי עליאן פעל כחוליה מקשרת וכספק לוגיסטי. הוא הואשם בעבירות של רכישה, החזקה ונשיאת נשק, וכן במתן אמצעים לביצוע מעשה טרור.

כיצד הפך פאדי עליאן לסמל פוליטי במאבק על הר הבית?

בפברואר 2021 הרסה עיריית ירושלים את ביתו בן שתי הקומות של עליאן בעיסאוויה, בשל בנייה בלתי חוקית וללא היתר. גורמים פלסטיניים טענו אז כי ההריסה הייתה "נקמה פוליטית" על פעילותו באל-אקצא. כסימוכין לטענתם, בתקשורת הפלסטינית פורסמה הקלטה של שיחה בינו לבין איש שב"כ ("קפטן עלי"), בה נטען כי עליאן אוים שהמשך פעילותו בעימותים בהר יוביל להריסת ביתו.

עבור הוואקף הירדני והציבור הפלסטיני, עליאן נתפס כגיבור וכמי שמשלם מחיר אישי (כולל הריסת ביתו ומאסרים) על הגנת מסגד אל-אקצא. המשך העסקתו מהווה הצהרה פוליטית של הוואקף נגד הריבונות הישראלית ונגד ניסיונות ישראל להכתיב את זהות השומרים במתחם. בשל שיקולים מדיניים, ישראל מתקשה למנוע את העסקתו הרשמית על ידי ירדן (הוואקף), ולכן פועלת נגדו בעיקר במישור המנהלי דרך צווי הרחקה מהר הבית ועיכובים לחקירה.