במבט ראשון זה היה עוד רכב פרטי – אבל אז השוטר שמע בכי. בתוך הרכב, על הרצפה, בין רגלי אמו: תינוק בן מספר חודשים שוכב ללא שום אמצעי מגן, בזמן שהרכב בתנועה. המראה הזה זעזע גם שוטרי תנועה ותיקים.
במהלך פעילות אכיפה יזומה של סיירת האופנועים של מחוז ירושלים בבית שמש, הבחינו השוטרים ברכב חשוד – ובתוך בדיקה שגרתית, גילו ששני ילדים במושב האחורי לא חגורים. זה כשלעצמו עילה לדו"ח, אך הסיפור האמיתי עוד לפניהם.
לפתע נשמע בכי נוסף. כאשר נפתחה דלת המושב הקדמי – הופתעו השוטרים לגלות תינוק רך, המונח ישירות על רצפת הרכב, ללא מושב בטיחות, ללא חגורה, ללא תמיכה – פשוט על הרצפה, בין רגלי אמו. לא היה ניתן להתעלם מהסכנה: כל בלימה פתאומית, כל סטייה – הייתה עלולה להיגמר באסון.
שוטרי מחוז ירושלים רשמו דו"ח לנהג על עבירות תנועה חמורות, והזכירו כי מדובר בפיקוח נפש.
הורות רשלנית – ומה ירושלים יכולה ללמד
האירוע מעלה שאלות עמוקות יותר מאשר רק דו"ח תנועה. מה מביא הורה להניח תינוק על הרצפה ברכב נוסע? האם מדובר בחוסר מודעות? בזלזול? בשבר חברתי עמוק?
בירושלים – עיר בה חיים זה לצד זה עולמות שונים של הורות, חינוך וערכים – המפגש הזה עלול להיות הרה אסון. אבל דווקא כאן, מתוך אירועים כאלה, ניתן גם לצמוח. העיר יכולה להוביל קמפיינים של מודעות ובטיחות, חוצות־מגזרים, שמתחילים מהתינוק – וממשיכים לכל שכבת גיל.
(מה היה קורה אם הפומרניאן מירושלים לא היה חוזר מידי הגנבת?)
מה מותר ומה אסור על פי חוק?
בישראל חל איסור חמור להסיע תינוקות וילדים קטנים ברכב ללא מושב בטיחות מותאם. החוק מגדיר בדיוק את הגיל, המשקל והגובה הנדרשים לכל שלב: מושב תינוק, בוסטר, חגורה. העונש הוא לא רק כספי – הוא גם פלילי אם יקרה אסון. אך מעבר לחוק – מדובר באחריות בסיסית של כל הורה.
